בג"ץ 9108/17 סמיר והבה נ. שר האוצר

השופט נ' סולברג :

1.

עתירה זו מכוונת כלפי החלטת המשיבה 3 (להלן: ועדת האיתור ) שלא להמליץ על מינויו של העותר לתפקיד יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה מעלה הגליל; כמו כן מופנית העתירה נגד ההחלטה למנות את המשיב 5 לתפקיד זה, חרף הזיקה הפוליטית הקיימת, לטענת העותר, בינו לבין שר האוצר.

2.

בתגובתם המקדמית הבהירו המשיבים 4-1 (להלן: המשיבים ), כי העותר לא התמיין לתפקיד יו"ר הוועדה המרחבית מעלה הגליל (תפקיד שביחס אליו כלל לא התנהל הליך איתור), אלא לתפקיד יו"ר הוועדה המרחבית מעלה נפתלי. מקור הבלבול בטעויות שנפלו בהתכתבויות השונות, ובפרוטוקול ועדת האיתור. על כל פנים, טענו המשיבים, אין בטעויות טכניות אלו כדי לשנות ממהות התפקיד שאליו התמיין העותר, וממילא דין טענותיו בהקשר זה להידחות בהעדר עילה. אשר לטענה בדבר זיקה פוליטית בין המשיב 5 לבין שר האוצר נטען, כי זו הועלתה לראשונה על-ידי העותר 16 ימים בלבד עובר להגשת העתירה, מבלי שהיתה למשיבים שהות לבחנה. לצד זאת צוין, כי העניין נמצא בבדיקה במשרד האוצר.

3.

ביום 29.6.2018, לקראת הדיון בעתירה, הגישו המשיבים הודעת עדכון, במסגרתה עדכנו בין היתר כי המשיב 5 הוזמן להשמיע את טענותיו בעניין מינויו, בעל-פה או בכתב, עד יום 15.7.2018. ביום 4.7.2018 התקיים דיון בעתירה, שבסופו הוחלט, כי "הודעת עדכון בעקבות השימוע הצפוי להעשות למשיב 5, תוגש בתוך 40 יום" .

4.

ביום 25.12.2018 עדכנו המשיבים, כי לאחר עריכת השימוע ולאחר קבלת התייחסות מטעם המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי במשרד המשפטים, גיבש היועץ המשפטי של משרד האוצר חוות דעת בעניינו של המשיב 5. על-פי חוות הדעת, אין מניעה להמשך כהונתו של המשיב 5 בתפקידו כיו"ר הוועדה המרחבית מעלה הגליל. אמנם, ממצאי הבירור הצביעו על זיקה פוליטית מסוימת בין המשיב 5 לבין מפלגת 'כולנו' (שבראשה עומד שר האוצר), שעליה היה ראוי למשיב 5 לדווח עובר למינויו. יחד עם זאת, אין מדובר בזיקה חד-משמעית או חזקה במיוחד, וניתן להניח אפוא לטובתו של המשיב 5 כי אי-ההתייחסות לזיקה זו נעשתה בתום לב. על בסיס האמור בחוות הדעת, החליט שר האוצר ביום 16.12.2018 להותיר את המשיב 5 בתפקידו. בהמשך לכך טענו המשיבים, כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להידחות או להימחק.

5.

נוכח האמור בהודעת העדכון מטעם המשיבים, נתבקש העותר להודיע האם עודנו עומד על עתירתו. בהודעתו מיום 10.1.2019 הבהיר העותר כי עודנו עומד על עתירתו, וביקש לקבוע מועד נוסף לדיון בעתירה. לחלופין, וככל שתידחה עמדתו, ביקש העותר לחייב את המשיבים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד. בהקשר זה הדגיש כי רק בזכות העתירה נחשף הקשר שבין המשיב 5 לבין שר האוצר, והיא זו שהובילה לבירור הקשר האמור. לצד זאת עמד העותר על 'העוול החמור' שנגרם לו, לדבריו, במסגרת הליך האיתור, וציין את נסיבותיו האישיות, היותו "אדם נכה, המתנייד על כסא גלגלים ואשר שירת את המדינה והציבור בשורה של תפקידים" .

6.

המשיבים התנגדו לבקשת העותר לפסיקת הוצאות, לאור העובדה שהסעדים המהותיים שביקש בעתירתו לא ניתנו. המישור היחיד שבו חלה התפתחות מסוימת, הוא בחינת טענותיו של העותר באשר לזיקה פוליטית שבין המשיב 5 לבין שר האוצר. אלא שטענותיו בהקשר זה לקו באי-מיצוי הליכים, ואין בסיס לטענת העותר כי העתירה היא שהובילה לבחינת עניינו של המשיב 5. "קבלת טענת העותר כי ניתן להגיש עתירה ללא מיצוי הליכים נאות, ולקבל הוצאות על בסיס התפתחויות מאוחרות שככל הנראה היו מתרחשות בכל מקרה תיצור מצב אבסורדי שבו דווקא מי שלא פעל כראוי יזכה לקבל הוצאות" . המשיב 5 התנגד אף הוא לבקשה לפסיקת הוצאות, וביקש לחייב את העותר בהוצאות בשיעור משמעותי לטובתו.

7.

כמפורט לעיל, משהסתיים הליך השימוע בעניינו של המשיב 5; ומשהחליט שר האוצר, על בסיס חוות הדעת שגיבש היועץ המשפטי למשרדו, שלא להפסיק את כהונתו של המשיב 5 – מיצתה העתירה את עצמה ודינה להידחות. בנסיבות העניין, אין הצדקה להעתר לבקשת העותר לפסיקת הוצאות. אדרבה – לאור דחיית העתירה דומה כי היה מקום לחייב את העותר בתשלום הוצאות המשיבים; לפנים משורת הדין, בנסיבות, לא נעשה כן.

8.

העתירה נדחית אפוא בזאת; אין צו להוצאות.