פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 914/18 איבראהים גית נ. היועץ המשפטי לממשלה

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · סמכות בית המשפט הצבאי לדון תושבי איו"ש בעבירות שבוצעו בשטח Aעתירה לבג"ץ נגד החלטת גורמי התביעה להגיש כתב אישום לבית המשפט הצבאי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה נגד הגשת כתב אישום לבית המשפט הצבאי נגד שני תושבי איו"ש שנטען כי ביצעו עבירות מין באזור A כלפי נפגעת ישראלית. נקבע כי לבית המשפט הצבאי סמכות לפי תחיקת הביטחון והמנשר ליישום הסכם הביניים. שיקול דעת התביעה להעמיד לדין באזור נמצא סביר ואין להתערב בו. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

שני נאשמים, תושבי איו"ש, נטען כי ביצעו עבירות מין באזור A כלפי נפגעת ישראלית. גורמי התביעה הגישו כתב אישום לבית המשפט הצבאי, והעותרים טענו לסמכותו הייחודית של בית המשפט בישראל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימת סמכות לבתי המשפט הצבאיים לדון תושבי איו"ש המתגוררים בשטח A בגין עבירה שבוצעה באזרח או תושב מדינת ישראל?
  2. 2.האם יש להתערב בשיקול הדעת של גורמי התביעה להעמיד לדין באזור במקום בישראל?

הלכות

  1. 1

    לבתי המשפט הצבאיים נתונה סמכות לדון תושבי איו"ש, גם המתגוררים בשטח A, בגין עבירה פלילית שבוצעה באזרח או תושב ישראל, על פי תחיקת הביטחון והמנשר ליישום הסכם הביניים.

    ״על פי תחיקת הביטחון והמנשר ליישום הסכם הביניים, נתונה סמכות לבתי המשפט הצבאיים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העדפת העמדה לדין באזור, כאשר הנאשמים תושבי האזור והעבירות בוצעו שם, היא החלטה סבירה שאינה מצדיקה התערבות שיפוטית, גם כאשר הנפגעת ישראלית.

    ״נראה כי גישת המשיבים להעדיף העמדה לדין באזור הינה סבירה, ואינה מצדיקה את התערבותנו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סמכות
  • בית המשפט הצבאי
  • תושבי איו"ש
  • שטח A
  • מנשר ליישום הסכם הביניים
  • שיקול דעת
  • העמדה לדין
  • עבירות מין
  • עתירה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

914/18

לפני:

כבוד השופט א' שהם

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז

העותרים:

1. איבראהים גית

2. מוחמד גית

נ ג ד

המשיבים:

1. היועץ המשפטי

לממשלה

2. פרקליט צבאי איו"ש

3. בית

משפט הצבאי יהודה

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד שי וולשטיין

בשם המשיבים:

עו"ד לירון הופפלד

פסק-דין

השופט א' שהם:

1.

לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, ולאחר שבחנו בכובד ראש את החומר שהוגש לעיוננו, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות.

ראשית, במישור הסמכות, נחה דעתנו כי על פי תחיקת הביטחון והמנשר ליישום הסכם הביניים, נתונה סמכות לבתי המשפט הצבאיים לדון תושבי איו"ש, גם אם הם מתגוררים בשטח A , בגין ביצוע עבירה פלילית באזרח או תושב מדינת ישראל.

2.

העותרים לא הציגו בפנינו כל הוראה השוללת את סמכותו של בית המשפט הצבאי לדון בעבירה בה עסקינן (ביצוע, לכאורה, של עבירות מין בישראלית על ידי תושבי איו"ש באזור A ), ולפיכך לא מצאנו כל בסיס לטענה בדבר סמכותו הייחודית של בית המשפט בישראל.

3.

אשר למישור שיקול הדעת – הננו סבורים כי במקרה דנן לא נפל פגם בהחלטת גורמי התביעה להגיש את כתב האישום לבית המשפט הצבאי. שני הנאשמים הם תושבי האזור, והעבירות הנטענות בוצעו באזור, והגם שנפגעת העבירה היא ישראלית, נראה כי גישת המשיבים להעדיף העמדה לדין באזור הינה סבירה, ואינה מצדיקה את התערבותנו.

4.

איננו נדרשים, במסגרת עתירה זו, לטענות הדיוניות שהועלו על ידי העותרים, שלא עמדו במרכז העתירה.

5.

העתירה נדחית איפוא, והרבה למעלה משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, א' באייר התשע"ח (16.4.2018).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לבתי המשפט הצבאיים נתונה סמכות לדון תושבי איו"ש, גם המתגוררים בשטח A, בגין עבירה פלילית שבוצעה באזרח או תושב ישראל, על פי תחיקת הביטחון והמנשר ליישום הסכם הביניים.
  2. 2העדפת העמדה לדין באזור, כאשר הנאשמים תושבי האזור והעבירות בוצעו שם, היא החלטה סבירה שאינה מצדיקה התערבות שיפוטית, גם כאשר הנפגעת ישראלית.