בג"ץ 9146/99 מדינת ישראל נ. סרגיי פינצ'וק

בפניי בקשה מטעם המדינה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים.

הבקשה מגוללת פרשה חמורה ביותר של רצח כפול, שלפי הנטען בוצע בידי המשיבים ובו קיפדו חייהם שני קורבנות.

ב30.3.99- הוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה שני כתבי אישום נפרדים נגד המשיבים, בהם תוארו בפירוט המעשים המיוחסים להם. תמצית ההתרחשויות היא כי השניים התעללו בשני חבריהם ששהו עמם בדירתו של המשיב 1, הכריחו אותם לזחול על הרצפה, ולאחר מעשי התעללות היכו את הקרבן האחד כשמשיב 1 בהשתתפות משיב 2 חונק את קרבנו למוות. לאחר מכן, כדי להשתיק את הקרבן השני שהיה עד למעשה, חנקו למוות גם אותו כשהפעם המשיב 2 היה החונק ומשיב 1 השתתף עמו.

לאחר הגשת כתבי האישום נעצרו המשיבים עד לתום ההליכים. ביום 19.4.99 הוקרא כתב האישום, המשיבים כפרו באישומים המיוחסים להם והוחלט על שמיעת שני התיקים במאוחד. לאחר שפרשת התביעה החלה להשמע ונקבעה שורה של תאריכים להבאת ההוכחות, חלתה באת כוחו של משיב 1 ואושפזה, ועקב כך נדחו שלוש ישיבות שנקבעו במועדים שונים לשמיעת ההוכחות. דחייה נוספת נגרמה לבקשת באת כח משיב 2. רק לאחר שהוחלף ייצוגו של המשיב 1 נשמעו ראיות התביעה, אך טרם הסתיימו עד כה.

עתה קבועים ארבעה תאריכים להמשך שמיעת הראיות, ולהערכת ב"כ המדינה תסתיים פרשת התביעה בשלוש הישיבות הבאות. באי כוח המשיבים מתנגדים להארכת המעצר ואחד הנימוקים העיקריים שהועלו על ידי באת כוח המשיב 2 הוא כי גם אם תוארך התקופה לא ניתן יהיה לסיים את המשפט בתקופת ההארכה. כמו כן, טענו פרקליטי המשיבים כי עדי התביעה המרכזיים כבר נשמעו, ואין עוד חשש לשלומם או להשפעה עליהם.

בקשת המדינה להארכת המעצר מוצדקת. העבירות המיוחסות למשיבים הן חמורות מאין כמוהן ונסיבות ביצוען מצביעות, לכאורה, על מסוכנותם הרבה של המשיבים.

העדים המרכזיים מטעם התביעה הביעו חשש מלהעיד עוד בעת שנחקרו במשטרה, ואף בבית המשפט בא, ככל הנראה, לידי ביטוי חששם זה.

העיכובים בשמיעת המשפט נגרמו עקב אילוצים מצד הסניגוריה וגם אם אין לבוא אל הסניגוריה בטרוניה בשל אילוצים אלה, היתה בכך משום מניעה לסיום המשפט או להחשת שמיעתו בתקופה הקבועה בחוק.

בנסיבות אלה ונוכח כל האמור, אין מנוס מלהאריך את מעצרם של המשיבים כמבוקש. אף שידוע לנו העומס הרב בו נתון בית המשפט המחוזי, ועל אף שהודע לנו כי ארבעת התאריכים שנקבעו להמשך השמיעה הושגו לאחר מאמץ. לא נותר אלא לקוות כי ייעשה מאמץ נוסף, ככל שהדבר מתאפשר, לקבוע מועדים נוספים לשמיעה בתקופת הארכת המעצר הניתנת בזאת.