בג"ץ 9158/11 אברהם ארנון נ. משטרת ישראל תחנת רמלה

השופט א' גרוניס :

1.

בעתירה, שהוגשה ביום 11.12.11, מלין העותר על כך שמשטרת ישראל (המשיבה 1) אינה מסייעת בידו לחזור ולהיכנס באופן מיידי לדירה בעיר רמלה, בה הוא התגורר, לטענתו, זה כ-15 שנים.

2.

העותר הוא בן אחותו של המשיב 2 (להלן - הדוד ). לפי הנטען בעתירה, מחצית מן הזכויות בדירה רשומות על שם סבתו המנוחה של העותר, היא אימו של הדוד. הסבתא נפטרה ביום 27.7.11. המחצית השנייה של הזכויות בדירה רשומות על שמו של הדוד. בעתירה נטען, כי העותר יצא מן הדירה לעבודתו בבוקרו של יום 4.12.11. משהעותר חזר לדירה בשעות הערב, הוא גילה שהדוד החליף את המנעול בדלת של הדירה וכך מנע ממנו כניסה לדירה. העותר פנה באותו יום, 4.12.11, למשטרת רמלה על מנת שתסייע לו להיכנס לדירה, אך המשטרה לא סייעה בידו עד יום הגשת העתירה.

3.

ביום הגשתה של העתירה נתבקשו המשיבים להגיב לה עד ליום 15.12.11. מן התגובות שהוגשו עולה נתון חשוב, שהעותר לא ראה לנכון לציינו בעתירה. מתברר, כי ביום 6.12.11 הגיש העותר לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון תובענה נגד הדוד. יחד עם התובענה הוגשה בקשה לצו עשה זמני, לפיו יוכל העותר להיכנס לדירה. בתובענה ובבקשה התבקש בית המשפט להורות למשטרה לסייע למבקש להיכנס לדירה. מן החומר שצרפה המשטרה לתגובתה עולה, כי בית המשפט למשפחה הורה ביום 6.12.11 כי על הדוד להגיב לבקשה תוך 15 ימים.

4.

דינה של העתירה להידחות על הסף, וזאת משני טעמים. ראשית, העתירה לוקה בחוסר ניקיון כפיים. על העותר מוטלת הייתה חובה לציין בעתירתו, שהוגשה כאמור ביום 11.12.11, כי הגיש תובענה באותו עניין עצמו, לבית המשפט למשפחה, חמישה ימים קודם לכן. אין סיבה שבית משפט זה יעניק סעד לעותר המסתיר נתונים רלוונטיים. שנית, משפנה העותר לבית המשפט לענייני משפחה גילה הוא את דעתו כי באפשרותו לקבל סעד, שיאפשר לו חזרה לדירה, מבית משפט אחר. משמע, לפי שיטתו של העותר מצוי בידיו סעד חלופי. העובדה שבית המשפט לענייני משפחה הורה, כי הדוד יגיש תשובה לבקשה לצו עשה זמני תוך 15 ימים, בוודאי שאינה מצדיקה פתיחת שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק.

5.

לאור האמור מחליטים אנו לדחות את העתירה על סף. כמובן, שאין בדחיית העתירה משום אמירה כלשהי באשר לדרך הראויה בה צריכה המשטרה לנקוט. העותר יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח לטובת כל אחד מן המשיבים.