בג"ץ 9188/02 סוהיל תרזי נ. הממונה על עבודות השירות-שירות בתי הסוהר

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות בעתירה שבכותרת, בעקבות מחיקתה. מחיקת העתירה נתבקשה לאחר שמבוקשו של העותר בעתירתו ניתן לו.

לטענת העותר, הגשת העתירה היתה הדרך היחידה לשנות את עמדת המשיב, הממונה על עבודות שירות, אשר סירב לבקשתו של המבקש שהופנתה אליו מספר פעמים. המשיב סבור כי אין לחייבו בהוצאות העותר. הוא מפנה לכך, שעמדתו היתה מעוגנת במדיניותו ביחס לביצוע עבודות שירות בידי תושבי שטחים, וכי השינוי בעמדתו אינו נובע משינוי במדיניות, כי אם בבחינה נוספת של נסיבותיו האישיות של העותר, כחריג למדיניות האמורה. בנסיבות אלה, בהן פועל המשיב, לטענתו, "לפנים משורת הדין", אין מקום לחייבו בהוצאות.

דין הבקשה להתקבל. גם אם מדיניותו של המשיב הינה כדין, ואין לי יסוד לקבוע אחרת, הרי שככל מדיניות, היא נתונה לחריגים במקרים מתאימים, ויישומה במקרה המסויים כרוך בבחינת נסיבות המקרה שמא יש מקום לחריג כאמור. בחינה כזו אינה פעולה המבוצעת מחוץ לדין, והיא נעשית במסגרת הדין. משנמצא, במסגרת בחינה כזו, כי ניתן לקבל את עמדת העותר במקרה זה, ומשבוצעה הבחינה האמורה בהמשך ובשל הגשת עתירה על ידי העותר, ישנה הצדקה מלאה לחייב את המשיב בהוצאות העותר בהגשת העתירה, שכן העתירה נמצאה מוצדקת בנסיבות העניין, והביאה לקבלת עיקרו של הסעד המבוקש.

בנסיבות העניין, אני קובע את סכום ההוצאות על סכום של 5,000 ₪. סכום זה ישא מע"מ כחוק, וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.