החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 920/08 פאיז גולמה נ. מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · פסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה בשל מתן הסעדבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה מנהלית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים עתרו נגד אי מענה לבקשתם לקבלת היתר ביקור לבנם הכלוא. לאחר הגשת העתירה ניתן הסעד, והעתירה נמחקה, ונותרה השאלה של ההוצאות. בית המשפט קבע כי יש לחייב את המשיב בהוצאות, ופסק שכר טרחה של 3,500 ש"ח והוצאות נוספות של 500 ש"ח.

העובדות

העותרים עתרו למתן סעד בגין אי מענה לבקשתם לקבלת היתר ביקור לעותר 1 לבקר את בנו הכלוא. לאחר הגשת העתירה ניתן הסעד המבוקש, ובעקבות כך נתבקשה מחיקת העתירה תוך חיוב המשיב בהוצאות. העתירה נמחקה בהחלטה מיום 7.4.08 ונותר עניין ההוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיב בהוצאות העותרים לאחר שניתן הסעד המבוקש לאחר הגשת העתירה ובעקבותיה?
  2. 2.מהו שיעור ההוצאות ושכר הטרחה הראויים בנסיבות העניין?

הלכות

  1. 1

    כאשר ניתן הסעד לאחר הגשת העתירה ובעקבותיה, והמשיב לא הצליח להסביר בבירור מה הוביל למתן הסעד, מתקיימים התנאים לחיוב המשיב בהוצאות.

    ״בנסיבות אלו, ונוכח עמדת המשיב, שוכנעתי כי נתקיימו התנאים לחיוב המשיב בהוצאות העותרים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקביעת שיעור ההוצאות יש לשקול את המהירות שבה ניתן הסעד ללא צורך בדיון, וכן את העובדה שהעתירה הייתה אחת מני רבות זהות במרבית מאפייניה, שיקול הרלבנטי למידת הטורח בהכנתה.

    ״אשר לשיעור ההוצאות, הרי שיש לקחת בחשבון את המהירות בה ניתן הסעד בלא צורך בקיום דיון במעמד בעלי הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • מחיקת עתירה
  • היתר ביקור
  • ריבית והצמדה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

920/08 - ג'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותרים:

1. פאיז גולמה

2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברג

נ ג ד

המשיב:

מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.

בעתירה שבכותרת עתרו העותרים למתן סעד בגין אי מענה לבקשתם לקבלת היתר ביקור לעותר 1 לבקר את בנו הכלוא. אין חולק

כי לאחר שהוגשה העתירה ניתן הסעד המבוקש ומטעם זה נתבקשה מחיקת העתירה תוך חיוב המשיב בהוצאות. בהחלטתי מיום 7.4.08 נמחקה העתירה. נותר עניין ההוצאות.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, מצאתי מקום לקבל את הבקשה. כעולה מתגובת המשיב, שהשאיר ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, אכן נתקבל הסעד לאחר הגשת העתירה ובעקבותיה. בהקשר אחרון זה נטען אמנם בתגובה כי נוכח סמיכות הזמנים בין הגשת העתירה לבין קבלת הסעד, "הדעת נותנת" שלא העתירה הובילה לקבלת הסעד, אולם בכך לא ניתן מענה ברור לשאלה מה הוביל למתן הסעד, בייחוד לאחר חלוף פרק זמן משמעותי (עשרה חודשים, לפי הנטען) בו לא זכתה הפניה לכל מענה, והכל כפי האמור בבקשה לפסיקת ההוצאות. בנסיבות אלו, ונוכח עמדת המשיב, שוכנעתי כי נתקיימו התנאים לחיוב המשיב בהוצאות העותרים.

3.

אשר לשיעור ההוצאות, הרי שיש לקחת בחשבון את המהירות בה ניתן הסעד בלא צורך בקיום דיון במעמד בעלי הדין, כמו גם את העובדה כי המ דובר בעתירה אחת מיני רבות (כאמור בבקשה לפסיקת הוצאות עצמה) הזהות במרבית מאפייניהן, שיקול שיש לו רלבנטיות בכל הקשור למידת הטורח בהכנת העתירה. שקלול כלל הנסיבות שלעיל מוביל למסקנה לפיה המשיב ישא בשכר טרחת העותרים בהליך זה בסך של 3,500 ₪ וכן בהוצאות בסך 500 ₪ נוספים. סכומים אלו ישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ט"ו בטבת

תשס"ט (11.1.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר ניתן הסעד לאחר הגשת העתירה ובעקבותיה, והמשיב לא הצליח להסביר בבירור מה הוביל למתן הסעד, מתקיימים התנאים לחיוב המשיב בהוצאות.
  2. 2בקביעת שיעור ההוצאות יש לשקול את המהירות שבה ניתן הסעד ללא צורך בדיון, וכן את העובדה שהעתירה הייתה אחת מני רבות זהות במרבית מאפייניה, שיקול הרלבנטי למידת הטורח בהכנתה.