החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 921/03 פארס מחמוד נ. מינהל מקרקעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · מחיקת עתירה מחמת מעשה עשויעתירה לבג"ץ להורות למנהל מקרקעי ישראל להביע התנגדות בהליך מתנהל בבית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נדחתה על הסף מחמת מעשה עשוי, לאחר שההליכים בבית משפט השלום הסתיימו בפסק דין שהכיר בזכות הקונים במגרש כעדיפה על זכות העותר. בית המשפט העליון הבהיר כי בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית משפט השלום, והעותר יכול להשיג על פסק הדין בערכאת הערעור.

העובדות

בית משפט השלום דחה את בקשת המינהל למחיקת ההליך כלפיו ופטר אותו מהשתתפות בהמשך ההליכים. העותר ביקש מבית המשפט הגבוה לצדק להורות למנהל מקרקעי ישראל להביע התנגדות להעברת זכויות במגרש לקונים. בהמשך ניתן פסק דין בבית משפט השלום שהכיר בזכות הקונים כעדיפה על זכות העותר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה שהסעד המבוקש בה התייתר לאחר שהסתיימו ההליכים בבית משפט השלום?
  2. 2.האם בית המשפט הגבוה לצדק יושב כערכאת ערעור על החלטות בית משפט השלום?

הלכות

  1. 1

    משהסתיימו ההליכים בבית משפט השלום והסעד שהתבקש בעתירה התייתר מחמת קיומו של מעשה עשוי, דינה של העתירה להידחות על הסף.

    ״ומשהסתיימו ההליכים בבית משפט השלום, הסעד שהתבקש בעתירה התייתר, מחמת קיומו של מעשה עשוי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט הגבוה לצדק, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט השלום.

    ״בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט השלום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעשה עשוי
  • בית משפט גבוה לצדק
  • ערכאת ערעור
  • מנהל מקרקעי ישראל
  • מגרש
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 921/03

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' גרוניס

העותר:

פארס מחמוד

נ ג ד

המשיבים:

1. מינהל

מקרקעי ישראל

2. אמנון בן שבת

3. אירית בן שבת

4. משה סרוסי

5. סתורי סרוסי

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותר:

עו"ד אורי סורוקר

בשם המשיב 1:

עו"ד יובל רויטמן

בשם המשיבים 2-3:

עו"ד מוטי כהן

בשם המשיבים 4-5:

עו"ד יוסי דרור

פסק דין

השופט א' א' לוי:

ביום 29.7.1992, חתמו המשיבים 2 ו-3, על

הסכם פיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל בגין מגרש הנמצא בשכונת גנים באילת (להלן:

"המגרש"). על זכויותיו של משיב 2 במגרש הוטל ביום 21.2.96 עיקול לטובת

העותר, במסגרת תביעה כספית שהתנהלה בבית המשפט השלום באילת. כפי שעולה מכתבי

הטענות, נמכר המגרש כבר ביום 17.9.95 למשיבים 4 ו-5 (להלן: "הקונים").

ביום 24.12.01, הגישו הקונים המרצת פתיחה

לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בה עתרו להצהיר כי הם רשאים להעביר את המגרש על שמם,

וכי זכיותיהם עדיפות על זכויותיו של העותר. על פי החלטת בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע, הועבר הדיון בהמרצת הפתיחה לבית המשפט השלום באילת, וכן הוחלט לצרף את

מינהל מקרקעי ישראל כצד להליכים. ביום 18.11.02 הגיש המינהל בקשה למחיקת התובענה

כנגדו על הסף, הואיל ולהשקפתו לא נתבקש ממנו סעד אופרטיבי כלשהו, והוא הוסיף

והצהיר כי יכבד כל החלטה

אשר תינתן על ידי בית המשפט. בית משפט השלום דחה את בקשת המינהל למחיקת ההליך כלפיו, אך פטר אותו מלהיות נוכח בהמשך ההליכים.

עניינה של העתירה הוא בבקשת העותר כי בית משפט זה יורה למנהל מקרקעי ישראל להביע במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט השלום באילת, את התנגדותו להעברת זכויות המשיבים 2 ו -3 במגרש לקונים.

ביני לביני, הסתיימו ההליכים בבית המשפט השלום באילת, וביום 19.2.03 ניתן פסק דין בו הוכרה זכותם של הקונים במגרש כעדיפה על זכותו של העותר. מכאן המסקנה כי דינה של העתירה להידחות על הסף, הואיל ומשהסתיימו ההליכים בבית משפט השלום, הסעד שהתבקש בעתירה התייתר, מחמת קיומו של מעשה עשוי. זאת ועוד, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט השלום, ואם סבור העותר כי נפל פגם בפסק הדין מיום 19.2.03 ו/או בעמדתו של מינהל מקרקעי ישראל במסגרת ההליכים המשפטים שהתקיימו עד כה, פתוחה בפניו הדרך להשיג על כל אלה בפני ערכאת הערעור, ובלבד שתהיה בידו עילה ראויה.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ה' באדר ב' תשס"ג

(9.3.03).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משהסתיימו ההליכים בבית משפט השלום והסעד שהתבקש בעתירה התייתר מחמת קיומו של מעשה עשוי, דינה של העתירה להידחות על הסף.
  2. 2בית המשפט הגבוה לצדק, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט השלום.