פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
9216/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
העותר:
שרון בראון
נ ג ד
המשיבים:
1. שרת החינוך
,פרופ'
יולי תמיר
2. המועצה להשכלה גבוהה
3. שנקר בי'ס גבוה להנדסה ולעיצוב
עתירה למתן צו על תנאי
העותר:
בעצמו
בשם המשיב 3:
עו"ד בן חיים שאול
פסק-דין
השופטת ע' ארבל:
העותר החל בשנת 2008 ללמוד אצל המשיב 3 במחלקה לעיצוב מבנה וסביבה. לאחר מספר תקריות ותלונות שהוגשו כנגד העותר התנהל כנגדו הליך משמעתי, לטענתו בלי ליידע אותו באשר למהות ההליך. בסופו של יום, במכתב מיום 17.10.08 מאת ראש המנהל האקדמי במשיב 3, צוין כי לעותר ישנו פוטנציאל לסיום לימודיו ועמידה בחובות האקדמיים, אך הותנה המשך לימודיו בקבלת טיפול פסיכיאטרי במקביל לליווי על-ידי הגורמים הטיפוליים בשנקר.
בעתירה זו מבקש העותר כי נורה למשיב 3 לאפשר את המשך לימודיו במוסד וזאת ללא כל התנייה. הוא מציין כי הלימודים כבר החלו ביום 26.10.08 והוא עלול להפסיד את הסימסטר. כן דורש העותר להורות למשיבים 1-2 להורות למשיב 3 שלא להתנות את המשך לימודיו של העותר אצלם בקבלת טיפול פסיכיאטרי. לבסוף מבקש העותר לפסוק לו פיצוי כספי בגין כל הנזקים שנגרמו לו.
לאחר קבלת תגובת המשיבים הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את העתירה על הסף. הסעדים אותם מבקש העותר מופנים למעשה כנגד המשיב 3 בלבד. העותר לא הצביע על כל סמכות הנתונה למשיבים 1-2 להתערב בעניינו ולהורות למשיב 3 כיצד לנהוג. כידוע, המוסדות להשכלה גבוהה אינם ממלאים ככלל תפקיד ציבורי על-פי דין, כנדרש בסעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה, ולפיכך, למרות שטענות העותר יכולות להיות מועלות במסגרת תובענה אזרחית שתוגש לבית המשפט המוסמך, אין להן מקום בבית משפט הגבוה לצדק (ראו בג"ץ 4187/00 להב נ' אוניברסיטת תל אביב (לא פורסם, 12.6.00); בג"ץ 4126/94 גזית-כהן נ' המועצה להשכלה גבוהה (לא פורסם, 13.10.94)).
העתירה נדחית. בנסיבות העניין לא ראינו לנכון ליתן צו להוצאות.
ניתן
היום, י"ט בחשון התשס"ט (
17.11.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת