בג"ץ 9229/00 דב פיכמן נ. מדינת ישראל

כנגד העורר וכנגד מר גל הרינג (להלן: הרינג), הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה. כתב האישום ייחס לשניים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, בידוי ראיות, התחזות, קשר לפשע ומרמה.

עסקת טיעון שנחתמה בין הרינג לבין התביעה אושרה על ידי בית המשפט. הרינג הורשע ודינו נגזר. כנגד העורר הוגש כתב אישום מתוקן, אליו נוספו עבירות של הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית. הרינג העיד כעד מדינה במשפטו של העורר, ונחקר חקירה נגדית על ידי סניגוריו דאז של העורר.

העורר הגיש שלוש בקשות לבית המשפט קמא. האחת, לזמן מחדש את עד המדינה כדי להיחקר חקירה נגדית ביחס לחומר שהגיע לידי המבקש לאחר שסיים עד המדינה את עדותו השניה, להורות לתביעה למסור לידי מומחה מטעם המבקש את קלטות חקירתו של העד במשטרה, כדי לבדוק אם נעשה בהן שינוי; והשלישית, לצוות על המשטרה ועל כל הבנקים בארץ, למסור למבקש מסמכים הנוגעים לעד המדינה.

הבקשה השניה שהגיש העורר לא נדונה על ידי בית המשפט המחוזי, לאור הודעת המדינה כי אין לה התנגדות שהקלטות תמסרנה לידי מומחה לאחר שייעשו הסידורים הנדרשים. באשר לבקשה הראשונה, קבע בית המשפט קמא כי אין, בנסיבות העניין, הצדקה לזמן מחדש את עד המדינה לחקירה. בקשת העורר לעיין בחומר המצוי בתיקי המשטרה טרם הוכרעה על ידי בית המשפט המחוזי, שביקש כי המשיבה תמציא לעיונו פירוט ביחס לתיקים אלה. לבסוף, דחה בית המשפט את בקשתו של העורר ליתן צו המורה למסור למבקש מסמכים הנוגעים לעד המדינה.

בערר שלפנינו, מתבקשים אנו לבטל את החלטות בית המשפט המחוזי, ולקבוע כי יש לזמן את עד המדינה להמשך חקירה נגדית ולהגשת מסמכים באמצעותו, וכן לקבוע כי יש ליתן צווים כאמור למשטרת ישראל ולבנקים.

דין הערר להידחות.

כלל הוא כי על החלטת ביניים במשפט פלילי אין לערער תוך כדי הדיון, אלא במסגרת ערעור על פסק הדין. בעניין זה, כידוע, שונה סדר הדין הפלילי מסדר הדין האזרחי. לכלל זה ישנם חריגים (ראו סעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשנ"ב1982-, לעניין החלטה בטענה של פסלות שופט; וכן סעיף 74 לאותו חוק, לעניין עיון בחומר חקירה). במקרים נדירים ניתן לתקוף החלטת ביניים שניתנה במשפט פלילי באמצעות עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. אולם למעט מקרים חריגים אלה, "אם ניתנה החלטה במסגרת הליכים פליליים, ובעל דין סבור שבטעות יסודה, שמורה לו הזכות לכלול טענה זו בערעור על הכרעת הדין, אם יוגש" (בג"צ 398/83 אביטן נ' הרכב שלושה שופטים , פ"ד לז(3) 467).

הן ההחלטה בעניין זימונו הנוסף של עד המדינה לעדות, והן ההחלטה שלא להורות לבנקים למסור לעורר מסמכים, הן החלטות ביניים. בבקשת העורר לעיין בחומר שבתיקי המשטרה, טרם ניתנה, כאמור, החלטה.

הערר נדחה.