בג"ץ 925/02 מיכאל דותן נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובגניבה בידי מורשה. נגזרו עליו ארבע שנות מאסר, מחצית התקופה לריצוי בפועל. המבקש ערער על הרשעתו ועל חומרת עונשו. ביום 9.9.02 דחינו את ערעורו, על שני חלקיו. בגוף פסק הדין הורינו כי על המבקש להתחיל בריצוי עונשו ביום 29.9.02. ביום 24.9.02 נענה השופט לוי לבקשת המבקש בכך שקבע את מועד תחילת ריצוי מאסרו ליום 1.10.02, ובמועד זה החל המבקש לרצות את מאסרו. כעת שב המבקש ומבקש לעכב את המשך ביצוע מאסרו, וזאת עד להכרעה בבקשתו לקיום משפט חוזר, שביום 26.9.02 הוגשה מטעמו (כמצוות תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט (סדרי דין

במשפט חוזר), התשי"ז-1957) ליועץ המשפטי לממשלה.

דין הבקשה להידחות. ככלל, הגשת בקשה לקיום משפט חוזר אינה מקימה עילה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר (ע"פ 9590/00 עזאני נ' מדינת ישראל , תק-על 2001(2) 361), והעיון בטענות סניגוריתו של המבקש לא שכנע אותנו כי במקרהו של המבקש מוצדק לחרוג מכלל זה. התוצאה היא, שהבקשה נדחית, אך אין בהחלטתנו זו כדי למנוע מן המבקש לשוב ולפנות בבקשה לעכב את המשך מאסרו, במסגרת בקשתו לעיון חוזר, לאחר שזו תונח כחוק לפני נשיא בית המשפט העליון (בש"פ 8658/00 אביבי נ' מדינת ישראל , תק-על 2001(1) 140).