פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ
9253/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש:
אזברגה קאמל בן חליל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
בע"פ 71004/01 מיום 5.5.2002 שניתן על ידי כבוד השופטים: ד' ברלינר, ז' המר,
נ' אחיטוב
בשם המבקש: עו"ד דניאל
מרוז
בשם המשיבה: עו"ד יאיר
חמודות
החלטה
1.המבקש הורשע בבית משפט השלום ברמלה בביצוע עבירות של תקיפת עובד ציבור באיומים והעלבת עובד ציבור, ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן חמישה חודשי מאסר על תנאי. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 5.5.02 מבלי שהמבקש התייצב לדיון. זאת - כך נקבע על-ידי בית המשפט - משום שהמבקש עזב את המען שאותו מסר כאשר הגיש את הערעור, ולא הודיע על מען חדש.
2.המבקש משיג על החלטה זו. אליבא דידו, הוא לא שינה את כתובת מגוריו, אלא שההזמנה לדיון כלל לא הגיעה לידיו. זאת, משום שהוא מתגורר בשכונה שאינה מחולקת למספרי בתים, וכתובת מגוריו – "שכונת סחנה, לוד" – קשה, לפיכך, לאיתור. המבקש סבור, כי הדוור ציין על גבי ההזמנה "עזב את כתובתו" מבלי שמיצה את בירור הכתובת. לטענתו, אם כן, לא היה לו יומו בבית המשפט, והוא מבקש כי ערעורו ידון ויוכרע לגופו של עניין.
3.דין הבקשה להידחות. סעיף 208א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982 מאפשר לבית המשפט לבטל את ההחלטה על דחיית ערעור "אם נוכח, על פי בקשת המבקש, כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין". זאת, "תוך 15 יום מיום שהחלטת הדחיה הודעה למערער או תוך מועד מאוחר יותר שהסכים לו בית המשפט". המבקש לא פנה בבקשה כאמור לבית המשפט קמא. משלא מיצה את ההליכים הקבועים בחוק, איני רואה מקום לדון בבקשה לגופה. בכך אין כדי להביע עמדה בשאלת הסכמתו של בית משפט קמא להאריך את מועד הגשת הבקשה מעבר ל-15 יום.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה
היום, ו' בכסלו תשס"ג (11.11.2002).
ש ו פ ט