פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
9258/08 - י"ט
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
העותרים:
1. לבנא רישה
2. עלאא רישה
3. תאמר רישה
4. מחמד רישה
5. בהאא רישה
6. חנין רישה
7. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר
נ ג ד
המשיבים:
1. המפקד הצבאי לגדה המערבית
2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
בעתירה שבכותרת, שהוגשה ביום 4.11.2008, ביקשו העותרים כי המשיבים יטפלו בפניות הדחופות מטעם העותרים אליהם וכי ינפיקו לעותרת 1, לבעלה ולילדיה (העותרים 6-2) היתרים לצורך מעברם מרצועת עזה לגדה המערבית, לביקור אביה של העותרת 1 ושאר בני משפחתה, האבלים על מות אמה של העותרת 1, ולצורך שובם מהגדה המערבית לביתם שברצועת עזה. העתירה נקבעה לדיון במהלך הדיון התברר כי לאחר הגשת העתירה המקורית אירעו נסיבות חדשות שאינן באות לידי ביטוי בעתירה המקורית. לעותרים הותר, איפוא, להגיש עתירה מתוקנת וזו הוגשה ביום 2.7.2009.
2.
ביום 29.7.2009 הגישו העותרים בקשה למחיקת העתירה, להחזר אגרה ולפסיקת הוצאות. הבקשה הוגשה נוכח העובדה כי ביום 23.7.2009 התקבל ההיתר המבוקש, בכך ניתן הסעד במלואו והעתירה התייתרה. לעניין ההוצאות טענו העותרים, כי העתירה הוגשה לאחר השתהות מ מוש כת מצד המשיבים, חרף הנסיבות האנושיות וההומניטריות הדחופות. נטען, כי גם לאחר הגשת העתירה נהגו המשיבים בסחבת וסירבו ליתן לעותרים תשובה ברורה. העתירה, כך נטען, היא שהביאה לקבלת הסעדים המבוקשים. בקביעת גובה ההוצאות מבקשים העותרים ליתן משקל למאמצים שעשו אצל המשיבים גם טרם הגשת העתירה. המשיבים, מצידם, סבורים כי לא נפל פגם בהתנהלותם ומציינים כי הסעד ניתן לעותרים לפנים משורת הדין. עם זאת, בנסיבות העניין הכוללות, הם מותירים את העניין לשיקול דעת בית המשפט.
3.
ביום 4.8.2009 העתירה נמחקה והאגרה הושבה לעותרים. נותר עניין ההוצאות. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, מצאתי מקום לקבל את הבקשה. בתגובת המשיבים לא נסתרה הטענה כי הגשת העתירה היא שהובילה לשינוי בעמדת המשיבים ולקבלת הסעד. גם אם נשקלו לעניין זה טעמים הומניטריים, אין בכך כדי להצביע על אי צידקתה של העתירה, שכן הטעמים ההומניטריים הינם חלק מן הדין המינהלי.
בנסיבות אלו, ונוכח עמדת המשיבים, שוכנעתי כי נתקיימו התנאים לחיוב המשיב בהוצאות העותרים. אשר לשיעור ההוצאות, הרי שיש לקחת בחשבון את מהות העתירה, את העובדה שהתקיים דיון ואת הצורך בהגשת עתירה מתוקנת. יש לקחת בחשבון גם את העובדה שמדובר בעתירה שאינה מורכבת במיוחד. לאחר שנתתי דעתי לשיקולים אלה ולכלל נסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המשיבים לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין בסך של 4,000 ₪. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, כ"ז כסלו
תש"ע (14.12.2009).
גאולה לוין
ר ש מ ת