בג"ץ 9268/02 יהודית לוין ריכטר נ. יעקב ריכטר

השופטת ד' ביניש :

העתירה שבפנינו מעוררת את השאלה האם החלטת בית הדין הרבני הגדול כי הסכסוך בין בני הזוג מצוי בסמכותו של בית הדין עומדת בתוקפה, או שמא – כטענת העותרת – מקומם של ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה.

כעולה מהחומר שבתיק, בית הדין הרבני האזורי אישר את ההסכם בין בני הזוג לאחר שזימן את בניו הבגירים של המשיב 1, על מנת שיתחייבו כלפי העותרת כצד ג' להסכם. נראה, אפוא, כי מתן תוקף של פסק דין להסכם בין בני הזוג נעשה בנסיבות בהן בית הדין הרבני האזורי בחן את ההסכם לגופו. זאת ועוד; על פני הדברים, בנסיבות הענין אין לקבוע כי מדובר בפרשנות הסכם בלבד ולא בשינויו. בהתחשב בכל אלה, אין בהלכה העולה מבג"צ 8578/01 חליווה נ' חליווה ואח' , פ"ד נו(5) 634, כדי להצדיק התערבותנו בפסק דינו של בית הדין הרבני, ולפיכך לא ראינו ליתן צו על-תנאי.

מעבר לנדרש נוסיף כי המלצנו בפני הצדדים להגיע להסדר לגופם של דברים בדרכי הסכמה, והם קיבלו על עצמם הליך של גישור, שלצערנו לא הניב פרי. בעת הדיונים בפנינו, לא חלק בא-כוח המשיב 1 על כך שכל עוד הנישואין בתוקפם, מן הראוי כי מרשו ישא בתשלום הולם כלשהו שישולם לעותרת. אף-על-פי-כן, כאמור, לא הגיעו הצדדים להסכמה. גם היום אנו סבורים כי זהו הפתרון הראוי לסכסוך בין בני הזוג ויש לקוות כי הצדדים ישכילו להסכים ביניהם על כך.

אשר על כן, העתירה נדחית ללא צו להוצאות.