פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
9273/07
בג"ץ
9274/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ח' מלצר
העותרת בבג"ץ 9273/07:
עמותת רופאים לזכויות אדם
העותרים בבג"ץ 9274/07:
דורית טחן ו-33 אח'
נ ג ד
המשיבים בבג"ץ 9273/07:
1. שר הבטחון
2. ראש המטה הכללי
3. קצין רפואה ראשי
המשיבה 4 בבג"ץ 9273/07 והמשיבה 5 בבג"ץ
9274/07:
4. ההסתדרות הרפואית בישראל
המשיב 4 בבג"ץ 9274/07:
שר הבריאות
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרת בבג"ץ 9273/07:
עו"ד מיכאל ספרד ועו"ד נטע פטריק
בשם העותרים בבג"ץ 9274/07:
עו"ד בועז בן צור ועו"ד משה מזור
בשם המשיבים 3-1 בבג"ץ 9273/07 והמשיבים 4-1
בבג"ץ 9274/07:
עו"ד דני בריסקמן ועו"ד דניאל מארקס
בשם המשיבה 4 בבג"ץ 9273/07 והמשיבה 5
בבג"ץ 9274/07:
עו"ד דפנה הולץ-לכנר ועו"ד טלי אביב
החלטה
1.
העתירות שבפנינו, שהוגשו בשנת 2007, נוגעות לניסוי שנערך בצה"ל החל משנת 1998 או 1999 ובו חוסנו חיילים בתכשיר נגד מחלת האנטרקס (הניסוי כונה עומר 2).
2.
בחודש דצמבר 2008 הוצא דו"ח של ועדת בדיקה ציבורית בעניין הניסוי. הוועדה הוקמה בעקבות פנייה של קצין רפואה ראשי להסתדרות הרפואית בישראל (להלן - הר"י ). מינוי הוועדה נעשה על ידי פרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י. כחברים בוועדה כיהנו פרופ' ראובן פורת (יו"ר הוועדה), פרופ' אריה בס, ד"ר אלינור גורן, ד"ר דוד צנגן, ד"ר מאיר להב ופרופ' אילן חת. עבודת הוועדה לוותה על ידי עו"ד אדווה פרי. ראוי לנצל הזדמנות זו להודות לחברי הוועדה שעשו עבודה נאמנה וכן לפרופ' רכס.
3.
עם הוצאת הדו"ח ניתן ביום 31.12.08 צו שאסר את פרסומו, בעקבות בקשה של פרקליטות המדינה. לאחר בחינה של הדו"ח על ידי הגורם המוסמך במשרד הבטחון נתבקש איסור פרסום של קטעים ספורים מן הדו"ח. קיימנו דיון בעניין הפרסום בו שמענו טיעונים והסברים. דעתנו היא שיש אכן לאסור פרסום של משפטים בודדים ומלים ספורות בדו"ח. מדובר באיסור פרסום של פחות ממאה מלים מתוך דו"ח המשתרע על פני כתשעים עמודים. נעיר, כי איסור הפרסום אינו נוגע כלל וכלל למסקנות הוועדה ולהמלצותיה. שוכנענו שאיסור הפרסום מתחייב בשל הטעמים שהוצגו בפנינו. איסור הפרסום הוא לגבי הקטעים המסומנים בנספחים להודעות שהגישה פרקליטות המדינה ביום 18.3.09 וביום 25.3.09. אין לאסור פרסום של המלים "במפעל חדשני שהוקם במכון מחקר", המופיעות בעמוד 50, פיסקה שלישית, שורה שנייה.
4.
למען הסר ספק נבהיר, כי איסור הפרסום לא ימנע ממעוניין בדבר (למשל חיילים שנטלו חלק בניסוי) מלהסתמך על הקטעים שנמחקו במסגרת הליכים משפטיים. במלים אחרות, איסור הפרסום אין משמעו מחיקה של הדברים מן הדו"ח. כמובן, שאם ייעשה ניסיון להסתמך על הדו"ח או להגישו בהליך משפטי תהא חובה לפעול על פי צו איסור הפרסום דנא מבחינת דרך ההגשה וכיוצא בזה. עוד נוסיף, כי אין ללמוד מהערתנו זו כי הגשת הדו"ח מותרת מבחינת דיני הראיות. אם וכאשר יעלה העניין בהליך משפטי כלשהו, יידרש בית המשפט או הטריבונל לסוגייה על פי מצוותם של דיני הראיות.
5.
דומה שהדו"ח האמור מייתר חלק נכבד מן הסעדים שבשתי העתירות. העותרים יודיעו בכתב עד ליום 7.4.09 האם עומדים הם על עתירותיהם ואם כן על אלו סעדים. היה והעותרים יודיעו כי אינם מושכים את העתירות תגיש פרקליטות המדינה תגובה משלימה תוך 14 ימים מקבלת הודעותיהם של העותרים. על יסוד ההודעות והתגובה נחליט לגבי המשך הטיפול.
6.
לפיכך, ניתן לפרסם את הדו"ח, למעט את אותם קטעים שנאסר על פרסומם כאמור לעיל. על פרקליטי העותרים ופרקליטי המשיבים, שבידיהם כבר מצוי עותק של הדו"ח, לוודא שהעתקי הדו"ח שיימסרו לצדדים שלישיים לא יכללו את הקטעים שפרסומם נאסר.
ניתנה
היום, כ"ט באדר התשס"ט (25.3.2009).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט