בג"ץ 9278/96 רדא בן-מחמוד מסרי נ. מדינת ישראל

ערעור המערער, ככל שהוא מתייחס להרשעתו בדין, מצומצם להרשעתו בהחזקת נשק שלא כדין, דהיינו החזקתו של אקדח. על אף כל טענותיו של בא כוח המערער, אין עילה שנתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להרשיעו גם בעבירה זו.

בית המשפט המחוזי הסתמך בעניין זה על עדותם של שני חיילים שנמצאו מהימנות עליו, ובעניין זה של קביעת מהימנות העדים אין דרכו של בית משפט זה להתערב אלא בנסיבות מיוחדות אשר יצדיקו זאת. נסיבות כאלה אינן מתקיימות בענייננו.

בגין העבירות בהן הורשע נדון המערער לשלוש וחצי שנות מאסר ולשמונה עשר חודשי מאסר על תנאי. עבירות אלה כוללות גניבת רכב במטרה להעבירו לשטחים, הפרת הוראה חוקית בכך שלא נענה להוראת חיילים במחסום לעצור את הרכב בו נהג, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תעבורה ונשיאת נשק שלא כדין.

בשל חומרת העבירות ונסיבותיהן ועל רקע הרשעותיו הקודמות של המערער, העונש שהוטל על המערער אינו חמור כלל ועיקר, ואולי אף נוטה לקולא, ובודאי לא מצדיק התערבות.

הערעור נדחה.