בג"ץ 9299/20ד"ר מוריס אגסי נ. מדינת ישראל- משרד הבריאות

השופט י' אלרון :

1.

לפנינו עתירה לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (הנשיאה ו' וירט-ליבנה , סגן הנשיאה א' איטח , השופטת ח' אופק גנדלר , ונציגי הציבור י' רחמים ו- ד' קמפלר ) בע"ע 28951-10-18 מיום 3.5.2020, בגדרו נדחה ערעור העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת ש' מאירי , ונציגי הציבור י' דקל ו מ' בר-אל ) בסע"ש 17284-11-14 מיום 16.8.2018.

2.

כעולה מהעתירה ומפסקי הדין כלפיהם היא מופנית, העותר, אשר הועסק בעברו כרופא מומחה ובהמשך כמנהל יחידה בבית החולים אסף הרופא (להלן: בית החולים ), הגיש נגד בית החולים תביעה בגין שכר שלא שולם לו עבור שעות זמינות ב-"כוננות".

3.

בפסק דינו, דחה בית הדין האזורי את התביעה.

בעיקרו של דבר, נקבע כי משלא הוקצו כוננויות ליחידה בה הועסק העותר, משלא ביקש לבצע כוננויות, לא התבקש להיות זמין בכוננות, ואף לא ביצע כוננויות בפועל – הרי שלא נפל פגם בכך שלא הוקצו לו שעות "כוננות" ובכך שהוא לא קיבל תגמול בעבורן.

כמו כן, נדחתה טענת העותר להפלייתו ביחס לרופאים בבתי חולים ציבוריים אחרים אשר הוקצו להם שעות כוננות. נקבע כי מכסת שעות הכוננות המוקצית לבתי החולים השונים מותאמת לצרכיהם ובהתאם לשיקול דעת מנהל בית החולים; וכי מאחר שנסיבותיו של כל בית חולים שונות, אין בהבדלים בהקצאות בין בתי החולים כדי ללמד על הפליה פסולה.

4.

ערעור העותר על פסק דין זה לבית הדין הארצי נדחה אף הוא. זאת תוך שנקבע, בין היתר, כי אין להתערב בקביעותיו של בית הדין האזורי שלפיהן העותר לא היה זכאי להקצאת שעות כוננות – וממילא לא ביצע אותן – ועל כן אין הוא זכאי לתמורה עבורן.

5.

מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה טוען העותר כי נפלו שגיאות עובדתיות ומשפטיות בפסקי דינם של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי.

בכלל זה, שב וטוען העותר כי הוא זכאי לתגמול עבור שעות "כוננות" אשר היה על בית החולים להקצות לו, תוך שהוא מייחד חלק נכבד מעתירתו לטענה בדבר הפלייתו ביחס לרופאים בבתי חולים ציבוריים אחרים.

6.

דין העתירה להידחות על הסף, וזאת אף בלי להידרש לתגובת המשיבים.

כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דינם של בתי הדין לעבודה. התערבותו תיעשה במקרים חריגים בלבד, שבהם נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, או כאשר הדבר מתחייב משיקולי צדק (בג"ץ 9190/20 מועדון הכדורגל הפועל חיפה מילניום בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 6 (31.12.2020)).

המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו.

7.

טענות העותר ערעוריות באופיין, מוצו בערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה, ואין בהן כדי לעורר סוגיה עקרונית כלשהי החורגת מעניינו הפרטני.

זאת, בפרט בשים לב לקביעותיהם העובדתיות של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי שלפיהן לא הייתה כל נחיצות בהקצאת שעות כוננות ליחידה בה הועסק העותר; כי הוא לא ביקש לבצע שעות כוננות; וכי הוא אף לא התבקש לעשות כן.

בנסיבות אלו, אין מקומן של טענות העותר להתברר בבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק.

אשר על כן העתירה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.