בג"ץ 9319/16 פאטמה דוחל נ. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית

המשיבים הותירו את ההכרעה בבקשה לפסיקת הוצאות לשיקול דעת בית המשפט, ומשכך יש לראותם כמי שאינם חולקים על התקיימות התנאים הקבועים בדין לפסיקת הוצאות. ואמנם, נסיבות המקרה אכן מצדיקות פסיקת הוצאות לטובת העותרים בשים לב לכך שהגשת העתירה הייתה מוצדקת מבחינתם ולכך שהיא הובילה לקבלת הסעד המבוקש.

לעניין גובה ההוצאות יש להביא בחשבון, בין היתר, את העובדה שהעתירה הסתיימה ימים בודדים לאחר הגשתה, ללא צורך בקיום דיון או בהגשת כתבי בי דין מהותיים נוספים; כמו גם את מהות ההליך והיקפו. שיקולים אלה מצדיקים פסיקת הוצאות על הצד המתון. מאידך, לא ניתן להתעלם מהשתלשלות האירועים המתוארת על ידי העותרים ואשר לא הוכחשה על ידי המשיבים. כוונתי לעיכוב הממשי בטיפול בבקשת העותרת 1 להתיר כניסתה לישראל (לצורך מעבר מרצועת עזה לגדה המערבית), וזאת דווקא בנסיבות נטענות המחייבות דחיפות; כמו גם לפניות הרבות אשר בוצעו על ידי העותרים עובר להגשת העתירה, ובכלל זה פניות למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. המשיבים לא סיפקו ולוּ ראשית הסבר מדוע ההחלטה בבקשת העותרים ניתנה שלושה ימים לאחר הגשת העתירה, ומדוע לא ניתן היה ליתן אותה עובר להגשת העתירה, ובכך לחסוך השקעת משאבים מיותרים על ידי העותרים ואף לחסוך בזמן שיפוטי.

משאיזנתי בין השיקולים האמורים, החלטתי להעמיד את ההוצאות על סכום של 5,500 ש"ח. בנוסף, מורה אני כי האגרה תושב בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007.