בג"ץ 9330/10 עו"ד נפתלי אור נר נ. פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

לפניי בקשה לפטור מאגרה. המבקש מפנה בבקשתו להחלטות שיפוטיות קודמות שניתנו בערכאות אחרות, במסגרתן נקבע כי העותר פטור מתשלום אגרה. יודגש כי מדובר בראיות לכאוריות בלבד, וכי אין בכך כדי להכריע את הבקשה שלפניי (ראו: 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007).

עיינתי בתצהיר ובחומר שצורף לבקשה לעניין מצבו הכלכלי של העותר. לא שוכנעתי כי העותר נעדר כל יכולת כלכלית לשלם אגרה, בהתחשב בחסכונותיו ובנכסיו, ובהתחשב בשיעור האגרה שאינו מן הגבוהים לצורך הגשת עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק. אשר למצב הבריאותי – לא צורף בעניין זה כל תיעוד (אמנם, התצהיר מפנה למכתב מטעם מומחית לכליות, אולם מכתב כאמור לא מצוי בחומר שלפניי). מכל מקום, טענת העותר היא כי בשל מצבו הבריאותי הוא חושש ליכולת השתכרותו ולמצבו הכלכלי בעתיד . לא שוכנעתי כי העותר משולל יכולת כלכלית בהווה . לכך יש להוסיף כי סיכוייה הלכאוריים של העתירה אינם נחזים להיות גבוהים, בין היתר על רקע האמור בהחלטת כב' השופט גרוניס מיום 19.12.2010.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה לפטור מלא מאגרה נדחית. עם זאת, בשים לב למצב הבריאותי הנטען, ראיתי לילך לקראת העותר ולהפחית את האגרה לסך של 800 ₪. סכום זה ישולם תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך בלא צורך בהודעה נוספת.