פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 9345/03 האני נטור נ. בית הדין המחוזי בלשכת עוכי הדין במחוז ת"א

ניתן ביום

בקצרה

אתיקה מקצועית · פסלות חבר ועדת משמעת בלשכת עורכי הדיןעתירה לבית המשפט העליון נגד החלטת אב בית הדין המחוזי שלא לפסול עצמו מלדון בקובלנה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העליון דחה עתירה נגד החלטת אב בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין שלא לפסול עצמו מלדון בקובלנה נגד העותר. בית המשפט הניח, בלי להכריע, שהשלב לערער על החלטות פסלות הוא בסמוך לנתינתן, אך קבע שהעותר לא הצביע על עילת פסילה. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

הועד המחוזי הגיש קובלנה נגד העותר בבית הדין המשמעתי. העותר טען לפסלות אב בית הדין, בשל כך שדן כבר בעניינו והתבטא ביחס אליו. ערעור לבית הדין הארצי על סירוב הפסילה נדחה בנימוק שאין ערעור על החלטת ביניים בהליכי משמעת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסול את אב בית הדין המחוזי מלדון בקובלנה נגד עורך הדין בשל טענת משוא פנים שנבעה מדיון קודם והתבטאות ביחס לעותר?

מילות מפתח

  • קובלנה
  • אב בית הדין
  • עתירה
  • החלטת ביניים
  • עילת פסילה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

9345/03

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר:

עו"ד האני נטור

נ ג ד

המשיבים:

1. בית הדין

המחוזי בלשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב

2. עו"ד מרדכי סופר – אב בית הדין

3. עו"ד אריה מוסקונה

4. עו"ד מאשה בן עוזר

5. ועד מחוז תל-אביב - לשכת עורכי הדין

6. נשיא בית הדין הארצי לערעורים בלשכת עורכי הדין

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

ח' באדר התשס"ד (1.3.2004)

בשם העותר:

עו"ד האני נטור

בשם המשיבים:

עו"ד עמוס ויצמן

פסק-דין

העתירה מופנית כנגד החלטת אב בית הדין בהרכב הדן בקובלנה של הועד המחוזי נגד העותר, ועילתה סירובו של המשיב 2 לפסול עצמו מלדון בקובלנה, עקב העובדה שדן כבר בעניינו של העותר ואף התבטא ביחס אליו. ערעור לבית הדין הארצי על החלטת המשיב 2 שלא לפסול עצמו, נדחה בנימוק שאין ערעור על החלטת ביניים בהליכי משמעת של לשכת עורכי הדין וגם כנגד החלטה זו הוגשה העתירה.

מוכנים היינו להניח, בלי להכריע בדבר, כי בכל הנוגע לטענות פסילה, השלב המתאים לערער על ההחלטה הוא בסמוך לנתינתה ולא בסופם של הליכים. עם זאת, לא מצאנו ממש בעתירה לגופה. לאחר שקראנו את החומר שהוגש לנו על ידי העותר, והוא לא מועט, ועיינו גם בעיקרי הטיעון, לא שוכנענו כי העותר הצביע על עילת פסילה, ולפיכך איננו רואים להתערב בהחלטת אב בית הדין המחוזי שלא לפסול עצמו.

העתירה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ח' באדר התשס"ד

(1.3.2004).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות