בג"ץ 9348/00 נחום קרליץ נ. ראש עיריית באר שבע

1.המערער הגיש בקשה לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי. עניינו של הערעור, כפי שתואר בפתח הודעת הערעור, הוא כדלקמן:

"1. המערער הגיש בקשה לפי חוק חופש המידע להעמיד לרשותו מידע הנוגע לשמות וכתובות של ילידי השנים 1997-1987 לפי כיתה או שנת לידה ומוסדות חינוך.

2.המערער הטעים [ב]בקשתו שהמידע דרוש לו במסגרת טיפולו ההתנדבותי בהקמת בית ספר תורני בשכונת נווה מנחם בבאר שבע לצורך גיבוש עמדה לגבי מיקום בית הספר בהתחשב במקום מגורי התלמידים...."

בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת שרה דברת) דחה את העתירה, בנימוק שהמשיבה הוכיחה כי מסירת המידע המבוקש נוגדת את סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע התשמ"ח1998-, וסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א1981-.

2.השיקול המרכזי למתן פטור מאגרה הוא מצבו הכלכלי של המבקש. בהתחשב באמור בתצהירו של המבקש, ומאחר שהערעור אינו כה מופרך עד שאינו מגלה עילה, החלטתי לפטור את המבקש מתשלום אגרה.

3.אשר לבקשה לפטור מערבון:

תנאי למתן פטור מערבון הוא סיכוי טוב של המערער לזכות בערעור (בש"א 329/90, אברך נגד גרוגר ואח', פ"ד מד(2) 383).

במקרה זה קבע בית המשפט המחוזי כי זכותו של המערער לקבלת המידע אינה גוברת על זכות הפרטיות של התלמידים שפרטיהם התבקשו, וכי אין לראות במסירת פרטיהם של הילדים לרשות המקומית לצורך רישומם לבתי ספר משום הסכמה לחשיפת המידע. נראה לי כי סיכוייו של המערער לזכות בערעור על קביעה זו, כך שניתן יהיה למסור את פרטיהם האישיים של התלמידים לגורם אחר כלשהו, מלבד רשויות השלטון, סיכויים אלו נמוכים. די בעובדה זו כדי לדחות את הבקשה לפטור מערבון.

4.טעם נוסף לדחיית הבקשה נעוץ אף הוא בתוכן הערעור:

כאמור, המערער מעיד על עצמו שהבקשה נושא הערעור דרושה לו לצורך פעולתו ההתנדבותית. עובדה זו משפיעה על מידת הנכונות של בית המשפט להיענות לבקשת הפטור.

הכלל הוא כי מערער המגיש ערעור חייב לשאת בתשלום האגרה ולהפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיבים, אם יזכה בערעור. האגרה נועדה לממן את ההתדיינות בבית המשפט, והחובה לשלמה נועדה לשרת את כלל הנדרשים (בפועל או בפוטנציאל) לבתי המשפט, דהיינו את כלל ציבור תושבי המדינה. הערבון נועד למנוע הוצאות בלתי מוצדקות מצד המשיב בערעור, אשר זכה כבר בדיון בערכאה הראשונה, ואשר נחשף בערעור להמשך ההליכים, העשויים להתברר כבלתי מוצדקים. המערער נדרש, איפוא, להפקיד ערבון על מנת להבטיח שיפוי המשיב בגין הוצאות הערעור, אם יקבע בית המשפט כי יש מקום לשיפוי כזה

הפטור מחובות אלו הוא החריג, ומשמעו: שינוי נקודת האיזון בין האינטרסים השונים; ויתור מלא או חלקי על החיוב שנועד לטובת הכלל או לטובת המשיב בערעור, תוך התחשבות במצבו הדחוק של המערער. התפיסה היא כי במצבים מסוימים, אין לנעול בפני אדם את שערי בית המשפט מחמת חסרון כיסו.

5.במסגרת זו, חלק אינטגרלי ומהותי מכלל השיקולים שיש להביא בחשבון הוא תוכן הערעור: האם יש בטענות המערער כדי להצדיק העדפת עניינו על פני האינטרסים הראויים להגנה מלכתחילה. כאשר מדובר בנושא הנוגע לקיומו הבסיסי של אדם, גוברת הנטיה להיעתר לבקשה. כך, לדוגמא, בערעורים הנוגעים לשבירת מטה לחמו של אדם, לפינויו מבית מגוריו, ליחסים שבין בני משפחה קרובים - במצבים אלה עלול להיגרם לאדם נזק כה קיומי, עד שעצם הפגיעה האפשרית היא בעלת משקל בפני עצמה.

יובהר כאן: השיקול המרכזי בהערכת הערעור הוא, כמפורט לעיל, שאלת סיכויי הערעור. אולם אחרי ככלות הכל, הרי אלו דברים שאין להם שיעור; הן הערכת מצבו הכלכלי של אדם ומידת עוניו, והן (ובמיוחד) הערכת סיכויי הערעור, אינם ניתנים למדידה מדויקת ולהגדרה חד משמעית. ההכרעה לגביהם מהווה, בדרך כלל, תוצאה של מכלול שיקולים, ובין אלה יש מקום להביא בחשבון גם את מהות הפגיעה במערער.

במקרה שבפני, דן הערעור בבקשה לקבל מידע לצורך "טיפולו ההתנדבותי (של המערער - ח.מ.ק.) בהקמת בית ספר...". מדובר, איפוא, בפעילות התנדבותית לתועלת כלל הציבור. עם זאת, בעצם הגשת הבקשה, המערער הפועל בעצמו בהתנדבות, משתף באותו מעשה התנדבות את כלל הציבור ולמעשה מבקש הוא להטיל את חובתו על הציבור; הן על קופת המדינה, דהיינו על כלל ציבור משלמי המסיים במדינה (בפטור מאגרה), והן על המשיב, החשוף להוצאות נוספות שהחזרן אינו מובטח לו. במצב כזה יש לשקול האם האינטרס נשוא הערעור הוא כה יסודי וראוי להגנה, עד שראוי לחייב את הגורמים הנוספים כאמור בהוצאות ההגנה עליו. מובן כי התשובה לשאלה זו אינה חדה וברורה, וכי יש לשקול כל מקרה על פי נסיבותיו.

6.במקרה זה נראה לי כי מאחר שקבלת עמדת המערער, ומתן המידע המבוקש, תפגע בזכות הפרטיות של תושבי המקום, ובהתחשב בכך שהמבקש לא הראה כי הענין לשמו הוא פועל מהווה מטרה חשובה שאינה ניתנת להשגה בדרך אחרת, ואשר מקובלת על כלל התושבים באיזור, הרי שלא הוכח כי מדובר באינטרס הראוי להגנה עד כדי מתן פטור מהפקדת ערבון וגלגול הסיכון הכספי על המשיב.

בהתחשב באמור לעיל, ובסיכויי הערעור, אשר כאמור אינם גבוהים להערכתי, אין מקום לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. עם זאת, בקביעת סכום הערבון אביא בחשבון את מצבו הכלכלי של המבקש .

לאור כל האמור לעיל החלטתי לפטור את המבקש מתשלום אגרה ולחייבו בהפקדת ערבון בסכום של 15,000 ש"ח. הערבון יופקד תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.