בג"ץ 9350/96 שרבט מלכיאל ובניו בנין נ. דליה אליאס

1.בין המשיבים לבין המבקשת נחתם הסכם מיום 3.3.92 לפיו מכרו המשיבים (להלן:"המוכרים") את זכויותיהם בנכס מקרקעין למבקשת (להלן: "החברה הקבלנית").

במכתב מיום 2.6.95 הודיעו המוכרים לחברה הקבלנית על ביטול ההסכם, בטענה שחל עיכוב ממושך בהוצאת היתרי הבניה והבניה לא החלה, דבר שגרם להם נזקים כבדים.

החברה הקבלנית לא נקטה כל צעד בעקבות מכתב ביטול זה. חודשים מספר לאחר שנשלח המכתב פנו המוכרים לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן פסק דין הצהרתי על ביטול ההסכם ולסעדים נלווים נוספים.

החברה הקבלנית הגישה בקשה לעיכוב ההליכים ולהעברת הדיון בסכסוך בפני בורר, בשל סעיף בוררות שלשונו כדלקמן: "כל חילוקי דעות בנוגע להסכם זה יועברו להכרעת הבורר _______ או מי שימונה על ידו, אשר ידון בעניין כדן יחיד.... סעיף זה דינו כדין שטר בוררות".

3.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב הליכים בקובעו שאין בפניו ראיה של ממש כי החברה הקבלנית הייתה ועודנה מוכנה לעשות את כל הדרוש לצורך קיום הליכי הבוררות. בית המשפט קבע כי אין די בהצהרה על כך שהחברה הקבלנית הייתה ועודנה מוכנה לקיים הליכי בוררות בתצהיר שהוגש מטעם החברה הקבלנית, מבלי שיהיו עמה פירוט או תשתית עובדתית כלשהי. לדעת בית משפט קמא, העובדות מלמדות דווקא את ההיפך - החברה הקבלנית לא עשתה דבר להפניית הסכסוך לבוררות עם קבלת מכתב הביטול או עם תחילת ההליכים ופנתה למוכרים בעניין הבוררות, רק עם הגשת תצהיר התשובה מטעמה. על החלטת בית המשפט המחוזי הגישה החברה הקבלנית בקשת רשות ערעור זו שלפנינו וכן בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי ולהפסקת הדיונים בבית המשפט המחוזי עד להחלטה בבר"ע. משקבע בית משפט קמא כי אין בחומר הראיות שלפניו כדי להצביע על נכונות החברה הקבלנית לעשות את כל הדרוש לקיים הליכי בוררות, אין מקום להתערב בקביעתו.

4.עיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות נתון לשיקול דעת בית המשפט הדן בעניין ובית המשפט לערעורים יתערב בשיקול דעתו רק במקרים נדירים [ראה: ס. אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית, תשנ"א), 127, 165-166; רע"א 254/88 קיבוץ קדרים נ' מורד , פ"ד מב (3) 74, 75].

5.זאת ועוד, ההליך המשפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי נמצא בעיצומו, ומן החומר שבפני בית המשפט עולה כי הסתיימה הבאת העדים מטעם המוכרים. גם מטעם זה, לאור המציאות שנוצרה כשהוא מצטרף לטעמים האחרים, דין הבקשה להידחות.

6.יש לציין למעלה מן הדרוש כי סעיף הבוררות לוקה בחסר. בנסיבות העניין אין לנו צורך להכריע בסוגייה זו ודי בנימוקים האחרים כדי להביא לדחיית הבקשה.

7.הטענות האחרות של החברה הקבלנית אינן מצריכות התייחסות.

8.הבקשה למתן רשות ערעור והבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, נדחות. המבקשת תשלם למשיבים הוצאות בסך 10,000 ש"ח.