פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
9355/09 - ג'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
העותר:
עמי פינשטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת רחובות
2. רחמים מלול
3. עיריית רחובות
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
לפני בקשה מטעם העותר לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. עניינה של העתירה (מיום 19.11.09) בבקשת העותר להורות למשיבה 1 לחקור תלונה שהגיש העותר ביום 18.11.09 על קיומן של עבירות לכאורה לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט -1959. ביום 25.11.09 נתבקשה מחיקת העתירה על ידי העותר. נותר עניין ההוצאות שלפני. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה ומבקשת להטיל הוצאות על העותר.
2.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות כנגד המשיבים, להידחות; ודין הבקשה "שכנגד" לחיוב העותר בהוצאות, להתקבל. זאת, משעה שהעותר לא מיצה הליכים טרם הגשת העתירה ועל פניו לא היה צידוק בהגשתה (ראו בג"ץ 703/89 ענת מכבסת קיטור בע"מ נ' משרד הבריאות (לא פורסם,12.7.1990)). התלונה שהגיש העותר כנגד המשיבים 3-2 הוגשה ביום 18.11.09 – יום עובר להגשת העתירה. העותר כיוון את העתירה כנגד הודעת המשיבה 1 כי התלונה תחקר בהתאם לסדר עדיפויות. העותר טען כי דחיפותה של העתירה נבעה מקיומן של הבחירות אשר נערכו ביום 24.11.09. עם זאת, בהחלטתו של כב' השופט ע' פוגלמן מיום 19.11.09 – הוא יום העתירה, נתבקש העותר להודיע האם כלל מיצה הליכים ופנה בערר על החלטת המשיבה 1 לפרקליט המדינה. לאחר שהעותר הגיש את תגובתו, קבע כב' השופט פוגלמן בהחלטתו מיום 22.11.09 כי "גם אם העותר מבקש לחלוק על סדרי עדיפויות של חקירת המשטרה, עליו למצות את ההליכים לפני הגשת העתירה". די בכך כדי לעמוד על אי מיצוי ההליכים טרם הגשת הליך זה. ואכן, נוכח החלטתו זו נתבקשה מחיקת העתירה ביום 25.11.09. ויובהר, העותר טוען כי מחיקת העתירה נתבקשה רק לאחר שהמשיבה 1 הודיעה כי התלונה הועברה לחקירה וכי תמשיך להיחקר אף לאחר קיומן של הבחירות לרשות המקומית. עם זאת, לא מצאתי כי בכך יש לראות משום קבלת הסעד שנתבקש בעתירה; מה גם שעל פניו היה ניתן סעד זה גם לולא הגשת העתירה. זאת, בעיקר בשים לב לכך כי תלונתו של העותר הועברה כבר לחקירה עוד ביום הגשתה, למשיבה 1, וטרם הגשתה של העתירה שבנדון. כמו כן, תשובת המשיבה 1 בגינה לכאורה טוען העותר כי קיבל את הסעד המבוקש, אינה מייצגת שינוי בעמדת המשיבה 1. במצב דברים זה, ונוכח העובדה כי העתירה הוגשה בלא שמוצו ההליכים להגשתה, נדחית בקשת העותר לפסיקת הוצאות. מקובל עלי גם, כי משעה שמדובר בבקשה שאינה מוצדקת, אף לחיוב בהוצאות, על מגישה לשאת בהוצאותיה. מקבל אני אפוא את בקשת המשיבה 1 לפסיקת הוצאות מטעם העותר בגין הליך זה. בהמשך לכך, נקבע בזאת כי העותר ישא בהוצאות משיבה מס' 1 בסך של 3,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, כ"ד באדר
תש"ע (10.3.2010).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם