בג"ץ 9402/12 התנועה לחופש המידע נ. משרד ראש הממשלה

השופט נ' סולברג:

1.

עתירה לביטול החלטה על העברת מידע מדיוני "הוועדה לשינוי חברתי כלכלי" (ועדת טרכטנברג) לארכיון המדינה (הגנזך); ולחלופין, למסירת החומר לעותרת.

2.

ניהול הרשומות במהלך עבודת הוועדה נעשה באופן דיגיטלי, על גבי מחשב של לשכת יו"ר הוועדה, אשר כיהן אז גם כיו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה. בארכיון המדינה חששו מפני אובדן החומר, ולפיכך, לדברי המשיב, עם סיום עבודת הוועדה ופרסום הדוח שהגישה, הופקד בארכיון המדינה מלוא החומר שנמצא במחשבי לשכתו של פרופ' טרכטנברג במשרדי המל"ג. לפי מה שנמסר מן המשיב, זוהי דרך הפעולה המקובלת לגבי שמירת חומר מדיוני ועדות מעין זו, העוסקות בנושאים בעלי משמעות ציבורית, בגמר מלאכתן. אין בעצם ההעברה לארכיון כדי למנוע את העברת החומר לגורם אחר, בהתאם לתקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך המדינה), התש"ע-2010. העותרת מצדה חוששת מפני הפיכת ארכיון המדינה ל"מקלט חופש מידע".

3.

ביני לביני, לאחר הגשת העתירה ולפני הגשת התגובה המקדמית עשתה יד נעלמה לפרסומם של שבעה פרוטוקולים מתומללים של דיוני ועדת טרכטנברג (שלא היו פתוחים לציבור). לדברי ב"כ המשיב, בדיקה העלתה כי הדלפת הפרוטוקולים המתומללים לא נעשתה על-ידי ארכיון המדינה או על-ידי גורמים במשרד ראש הממשלה. מכל מקום, בעקבות אותה הדלפה, הוחלט במשרד ראש הממשלה כי אין עוד טעם להשאיר את הפרוטוקולים בסטטוס "חסוי", הוענק להם סטטוס "גלוי", והם פתוחים לעיון הציבור גם בארכיון המדינה. זאת, מבלי שהדבר יהווה תקדים ומבלי שישקף בהכרח את העמדה המשפטית או המקצועית לעניין פרסום פרוטוקולים מסוג זה.

4.

כאמור, העותרת הביעה חששהּ כי אין מדובר אלא בדרך שנועדה לחמוק ממסירת מידע על-פי חוק חופש המידע. יהא הדבר כאשר יהא, מוסכם כעת גם על העותרת כי פרסום מלוא המידע נשוא העתירה הפך אותה בשלב זה לתיאורטית.

5.

כיוון שכך, נמחקת העתירה בזאת.

לאור התוצאה אין עוד צורך לדון בנושא סמכות השיפוט העניינית.

הבקשה להשבת האגרה תועבר להחלטת הרשם.