פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
9407/07 - י"ב
בפני:
כבוד הרשם
יגאל מרזל
העותרים:
1. יגור קרופיאק
2. אירינה קרופיאק
3. אלכסנדר קרופיאק
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
בהליך שלפני השאלה שנותרה להכרעה הינה בקשת העותרים לחיוב המשיב בהוצאותיהם וזאת לאחר שהעתירה עצמה נמחקה בהחלטתי מיום 13.8.08. עיינתי בבקשה שבנדון ובתגובה לה. מסקנתי היא כי אכן קיים בסיס לחיוב המשיב בהוצאות העותרים במקרה זה. בעתירה המקורית נתבקש סעד כנגד המשיב בשל אי הענקת אזרחות לבנם של העותרים 2-3 – הוא העותר 1 – על יסוד הטענה לפיה בנם זכאי לאזרחות מכוח התאזרחות הוריו. אין חולק כי בעקבות הגשת העתירה נתקבל סעד והוא הענקת מעמד של קבע לעותר 1, וכן הכרה בזכותו להגיש בקשה להתאזרחות בחלוף 3 שנים. כן הונפקה לעותר 1 תעודת מעבר ישראלית. במצב דברים זה, נתקיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה וקבלת הסעד והדבר עולה מפורשות מן האמור בסעיף 5 לתגובת המשיב מיום 9.11.08.
2.
אשר לשיעור ההוצאות,
הרי שהעותרים טענו לשכר טרחת עו"ד בסך 23,500 ₪ תוך צירוף חשבוניות מס, וכן להוצאות משפט בגובה האגרה ששולמה. לא מצאתי מקום להורות בנסיבות המקרה על חיוב בשיעור ההוצאות הנטענות. אכן, נקודת המוצא הינה כי בעל דין זכאי להוצאות בשיעור ריאלי אולם יש להראות כי המ דובר
בהוצאות סבירות, הכרחיות ומידתיות (ראו בג"ץ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם)). במקרה שלפני יש בהקשר זה ליתן משקל לכמה שיקולים ובהם העובדה כי העתירה נסתיימה בלא צורך בקיום דיון כמו גם הגשה של כתבי בית דין נוספים לבד מהעתירה. עוד יש ליתן משקל לכך שעל פניו לא נתקבל עדין הסעד הסופי לו עתרו העותרים שכן העותר לא קיבל אזרחות אלא רק מעמד קבע. עיון בעתירה מגלה כי זו אינה מורכבת במיוחד אם מן הבחינה העובדתית ואם מהבחינה המשפטית. לבסוף, רק בשתיים מן החשבוניות שצורפו מופיע פירוט ממנו ניתן להסיק כי אכן המ דובר
בשכר טרחה ששולם בגין העניין הנדון ומן הבקשה לא ברור אם התשלום בא בגין הגשת העתירה עצמה או שהוא בגין הטיפול בעניין כולו. על יסוד האמור לעיל, מסקנתי היא כי המשיב יחויב בשכ"ט עו"ד של העותרים בסך של 7,500 ₪ וכן 500 ₪ בגין הוצאות משפט. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, ה' כסלו תשס"ט (2.12.2008).
יגאל מרזל
, שופט
ר ש ם