פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 9447/02 יצחק יצחקי נ. שר הביטחון

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה את העתירה נגד המשיבים, וקבע כי ההכרה בעותר על ידי ועדת למ"ד ניתנה לפנים משורת הדין ואינה מקנה זכות בלתי מוגבלת. לגבי סכום של 50,000 ₪ ששולם לעובד משרד הביטחון, הורה בית המשפט למשיבים לבדוק את העניין ולמסור לעותר הודעה בתוך 30 יום.

העובדות

העותר הוכר על ידי ועדת למ"ד והתקופה הוארכה, ותעודה ניתנה במסגרת זו. העותר שילם סכום של 50,000 ₪ לעובד משרד הביטחון שגזל אותו. בא כוח העותר טען כי הוא זכאי לקבל את הסכום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ההכרה בעותר על ידי ועדת למ"ד והארכת התקופה היו כדין ומחייבות את המשיבים?
  2. 2.האם יש לקבל את טענת העותר לתשלום סכום של 50,000 ₪ ששילם לעובד משרד הביטחון?

הלכות

  1. 1

    ההכרה בעותר על ידי ועדת למ"ד הייתה לפנים משורת הדין, ואינה מקנה זכות בלתי מוגבלת.

    ״נחה דעתנו כי ההכרה בעותר על ידי ועדת למ"ד היתה לפנים משורת הדין.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המשיבים לא פעלו שלא כדין, ולכן דין העתירה להידחות.

    ״לא מצאנו, איפוא, כי המשיבים פועלים שלא כדין, ודין העתירה להידחות.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    עניין הסכום ששולם לעובד משרד הביטחון לא הובהר די ייבדק על ידי המשיבים, והעותר יקבל הודעה בתוך 30 יום.

    ״עניין זה לא הובהר די והוא ייבדק על ידי המשיבים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • ועדת למ"ד
  • הכרה
  • לפנים משורת הדין
  • הארכת התקופה
  • תעודה
  • משיבים
  • שלא כדין
  • הודעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 9447/02

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר:

יצחק יצחקי

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הביטחון

2. סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף השיקום במשרד הביטחון

3. פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי)

4. אלי בן רפאל חוף

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

ט' בכסלו התשס"ד

(04.12.2003)

בשם העותר:

עו"ד יונתן דייויס; עו"ד אהוד כליף

בשם המשיבים:

עו"ד חני אופק

פסק-דין

עיינו בעתירה ובתשובה לה. נחה דעתנו כי ההכרה בעותר על ידי "ועדת למ"ד" היתה לפנים משורת הדין. כך היה בהכרה הבסיסית; כך היה בהארכת התקופה. התעודה שניתנה היתה במסגרת זו. מכוחה של הכרה זו לא רכש לעצמו העותר זכות בלתי מוגבלת. כפי שבא כוח העותר עצמו אמר, "הפה שנתן הוא הפה שלקח". לא מצאנו, איפוא, כי המשיבים פועלים שלא כדין, ודין העתירה להידחות. עניין אחד נשאר בלתי ברור והוא סכום של 50,000 ₪ אשר העותר שילם לעובד משרד הביטחון שגזל אותו. לטענת בא כוח העותר הוא זכאי לקבל סכום זה. עניין זה לא הובהר די והוא ייבדק על ידי המשיבים. תימסר לעותר הודעה על כך בתוך 30 יום. למותר לציין כי אם העותר לא יבואו על סיפוקו בעניין זה, עומדות לרשותו התרופות שבדין כדי לפצות עצמו.

ניתן היום, ט' בכסלו התשס"ד (04.12.2003), בפני

באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ

ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ההכרה בעותר על ידי ועדת למ"ד הייתה לפנים משורת הדין, ואינה מקנה זכות בלתי מוגבלת.
  2. 2המשיבים לא פעלו שלא כדין, ולכן דין העתירה להידחות.
  3. 3עניין הסכום ששולם לעובד משרד הביטחון לא הובהר די ייבדק על ידי המשיבים, והעותר יקבל הודעה בתוך 30 יום.