בג"ץ 9463/00 אספה יברקן נ. מדינת ישראל

1.המערער הורשע במעשה עבירה של נסיון לאינוס (לאחר שזוכה מביצוע עבירה של אינוס) ונדון לחמש שנות מאסר, ומתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. הוא משיג לפנינו על הרשעתו ועל חומרת עונשו.

2.ההרשעה נתבססה על הודעתה של המתלוננת (שלאחר מכן נפטרה ולא העידה במשפט), על דברי שני עדים שנכחו במקום ואשר העידו על נסיבות המצביעות על נסיבות של נסיון אינוס שבוצעו על ידי המערער ועל צעקתה של המתלוננת ברוסית לעבר אחד מהם שהוא רצה לאנסה (ובין השאר) "הצילו". אנו סבורים שבין אם מביאים בחשבון הראיות את הודעתה של המתלוננת ובין אם לאו - אין קיימת עילה מספקת להתערב בהרשעה. לענין זה מסכימים אנו לטענות גב' מטר ולקביעות בית המשפט המחוזי שהסתירות בין העדים, שעליהן הצביעה הסניגורית המלומדת אינן בעלות משמעות מכרעת. הגענו לכלל מסקנה שממצאי בית המשפט המחוזי מבוססים היטב בחומר הראיות (אפילו אם חקירות המשטרה יכלו להיות מוצלחות יותר). לפיכך יש לדחות את הערעור על ההרשעה.

חרף טענות הסניגורית אין אנו סבורים שהעונש שהושת על מרשה חורג ממתחם הענישה הראוי.

לפיכך אנו דוחים את הערעור.