פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 949/05 זאודה פיסהה נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · שלילת אזרחות לפי חוק השבות וזכאות לשבותעתירה לבג"ץ נגד שלילת מעמד אזרחי לפי חוק השבות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, יליד אתיופיה שהגיע לישראל ב-1991 כעולה בן ליהודי, עתר נגד שלילת מעמדו לפי חוק השבות. בית המשפט קבע כי בירורי המשיב לא אימתו את טענות הקשר המשפחתי ולא נמצאה עילה להתערבות להכיר בו כזכאי שבות. העתירה נדחתה, אך הותר לעותר לפנות לוועדה הבינמשרדית להומניטריים בתוך 45 ימים ללא גירוש בינתיים.

העובדות

העותר, יליד אתיופיה, הגיע לישראל בשנת 1991 כעולה בן ליהודי וטען לזכאות לשבות. המשיב שלל את מעמדו בטענה שהשיג אותו בטענה כוזבת. בירורי המשיב והניסיונות להביא ראיות מאתיופיה לא אימתו את הטענות, ודודו נפטר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להתערבות בית המשפט להורות למשיב להכיר בעותר כזכאי שבות?
  2. 2.האם יש לבחון את עניינו של העותר במסלול ההומניטרי לאחר שלא הוכח הקשר המשפחתי?

הלכות

  1. 1

    לא נמצאה עילה להתערבות בית המשפט להורות על הכרה בעותר כזכאי שבות, לאחר שבירור העובדות לא אימת את טענותיו.

    ״לא הצביע העותר על עילה להתערבותנו כדי להורות למשיב להכיר בו כזכאי שבות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ראוי לבחון את עניינו של העותר במסלול ההומניטרי בשל משך שהייתו בישראל כ-20 שנה.

    ״עם זאת, ראוי עניינו להיבחן במסלול ההומניטרי; בשים לב לכך שמדובר באדם שחי בישראל כ-20 שנה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שלילת אזרחות
  • חוק השבות
  • עולה בן ליהודי
  • ועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים
  • מסלול הומניטרי
  • עתירה
  • טענה כוזבת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

949/05

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט י' דנציגר

העותר:

זאודה פיסהה

נ ג ד

המשיבים:

1. משרד הפנים

2. שר הפנים

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

א' באדר התש"ע

(15.02.2010)

בשם העותר:

עו"ד אסף יוסף קוסטיקה

בשם המשיבים:

עו"ד ליאורה וייס-בנסקי

פסק-דין

הנשיאה ד' ביניש:

העותר, יליד אתיופיה שהגיע לישראל ב-1991 כעולה בן ליהודי, עתר כנגד שלילת האזרחות שניתנה לו על פי חוק השבות, ונשללה עקב טענת המשיב כי התברר שהשיג את מעמדו בטענה כוזבת.

העתירה תלויה ועומדת בפני בית המשפט זמן רב, כיוון שהמשיב היה נכון לשוב ולבדוק את הטענות העובדתיות שהעלה העותר, לפיהן הגיע לישראל עם דודו, אח אביו, שהיה לפי הנטען יהודי זכאי שבות.

הבירורים שערך המשיב עם אותם אנשים שהופנה אליהם כמי שיכולים להעיד על משפחתו ויהדותו, לא אימתו את טענות העותר. גם ניסיונותיו של העותר שנסע לשם כך לאתיופיה, להביא ראיות לתמוך בטיעוניו, לא עלו יפה. בינתיים נפטר אותו דוד, אח של אביו כנטען, ובני המשפחה לא אישרו את קיומו של הקשר המשפחתי. במצב הקיים ולאחר בירור העובדות כאמור, לא הצביע העותר על עילה להתערבותנו כדי להורות למשיב להכיר בו כזכאי שבות.

עם זאת, ראוי עניינו להיבחן במסלול ההומניטרי; בשים לב לכך שמדובר באדם שחי בישראל כ-20 שנה. לפיכך גם הסכימה באת-כוח המדינה לאפשר לעותר לפנות לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים כדי לשכנע ליתן לו מעמד בישראל. לשם כך לא יגורש העותר מהארץ ובלבד שיפנה לוועדה ההומניטרית בתוך 45 ימים.

אם תוגש הפנייה במועד לא יגורש העותר עד לקבלת תשובת הוועדה ולתקופה של 30 ימים לאחר קבלת אותה החלטה אם לא יינתן לו מעמד.

בכפיפות לאמור העתירה נדחית.

ניתן היום, א' באדר התש"ע (15.02.2010), בפני באי-כוח

הצדדים.

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא נמצאה עילה להתערבות בית המשפט להורות על הכרה בעותר כזכאי שבות, לאחר שבירור העובדות לא אימת את טענותיו.
  2. 2ראוי לבחון את עניינו של העותר במסלול ההומניטרי בשל משך שהייתו בישראל כ-20 שנה.