פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
950/13 - ט"ו
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט נ' סולברג
העותרים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. מנהל אגף מרשם ומעמד- משרד הפנים
3. לשכת מנהל האוכלוסין אשקלון
בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, מטעם העותרים, מתאריך 20.07.2015
בשם העותרים:
עו"ד טל פרושן
בשם המשיבים:
עו"ד אודי איתן
פסק דין
השופט ח' מלצר:
1.
לפנינו בקשה לפי
פקודת ביזיון בית משפט
(להלן:
הפקודה
), שבגדרה העותרים ביקשו לאכוף על המשיבים ליתן החלטה
בבקשתם לקבלת מעמד בישראל, וזאת ללא כל דיחוי.
2.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה – נחה דעתנו כי דין הבקשה להידחות . נביא להלן בתמצית את השתלשלות הדברים ואת הטעם לקביעתנו זו.
3.
בגדרי העתירה בתיק שבכותרת, העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות ).
4.
בתאריך 12.06.2015 הוחלט, בהסכמת הצדדים, כי המבקשים יגישו מסמכים מאמתים לטענותיהם בדבר מתן מעמד עולה מכוח חוק השבות , יערך להם ראיון, ולאחר מכן יתנו המשיבים החלטה בבקשתם. בהתאם להסכמת הצדדים האמורה – העתירה נמחקה (ראו: החלטת כב' הרשם ג' שני , מתאריך 12.06.2014).
5.
בתאריך 19.07.2015, עובר להגשת בקשת העותרים, מושא פסק דין זה, מסרו המשיבים לעותרים כי הטיפול בבקשתם נבחן בידי הגורמים המקצועיים, נמצא לקראת סיום וכי החלטה סופית בעניינם צפויה להתקבל בקרוב.
6.
בתאריך 19.08.2015 החליטו המשיבים לסרב לבקשת העותרים למתן מעמד עולה מכוח חוק השבות , לאחר שנמצא על ידם כי לא הורם הנטל להוכחת הזכאות למעמד עולה, ומשכך סורבה בקשת העותרים.
7.
לנוכח האמור לעיל – משניתנה החלטת המשיבים, כמפורט בפיסקה 6 לעיל, הרי שהבקשה לבזיון התייתרה, שכן הליך זה מכוון להניע פעולת ציות בעתיד להחלטה שיפוטית מחייבת, וכאשר הפעולה מושא הבקשה בוצעה – אין עוד מקום לסעד במישור דיני הביזיון (עיינו: רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט , פ"ד נט(4) 49 (2004)).
די בכך כדי שהבקשה
שבפנינו תידחה ואולם ניתן היה להעלות כנגד הבקשה אף טענות נוספות (כמו, למשל, שהעתירה נמחקה ולפיכך לא היתה בעניין החלטה שיפוטית מחייבת, ועוד) אולם אין לנו צורך לדון בכל אלה כאן.
1.
אשר על כן הבקשה שבפנינו – נדחית .
ניתנה היום, כ"ד באלול התשע"ה (8.9.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט