בג"ץ 951/11 גאזי קאסם אחמד עיסא נ. מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון

זוהי עתירה לביטול צו מעצר מנהלי שהוצא כנגד העותר, לשחרורו ולמניעת חידוש הצו בעתיד. העותר נשא בעונש מאסר עד ליום 12.7.2010. טרם מאסרו הוצא נגדו צו מעצר מנהלי, שבוטל עקב עונש המאסר. לאחר תום תקופת המאסר, הוצא צו נוסף למעצרו המנהלי של העותר, מיום 12.7.2010 ועד ליום 11.1.2011. בית המשפט הצבאי לערעורים אישר את הצו, אולם קיצר את תקופת המעצר כך שתסתיים ביום 11.11.2010. המשיב 1 האריך את צו המעצר המנהלי עד ליום 11.3.2011. במסגרת הליך של ביקורת שיפוטית, הורה בית המשפט הצבאי לערעורים על קיצור תוקפו של הצו המאריך, כך שיפוג ביום 11.2.2011. החלטה זו ניתנה ביום 10.1.2011 והעתירה שלפנינו הוגשה ביום 3.2.2011.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים ולאחר שבחנו את החומר החסוי שהוצג בפנינו במעמד צד אחד, שוכנענו כי אין מקום לקבל את העתירה. מסקנה זו מתבקשת הן מן החומר החסוי לגופו והן מהפיכתה של העתירה לתיאורטית במועד זה. תוצאה זו, של הפיכת העתירה לתיאורטית, נובעת במידה רבה ממועד הגשת העתירה – כשלושה שבועות לאחר שניתנה החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים וכשבוע ימים לפני פקיעת תוקפו של הצו. סעד אחר שהתבקש על-ידי העותר – מניעת המשיב 1 מחידוש צו המעצר בעתיד – הוא מוקדם. ככל שיחדש המשיב 1 את צו המעצר המנהלי כנגד העותר, פתוחה הדרך לפניו לנקוט בהליכים המקובלים של ביקורת שיפוטית על הצו, וזאת כמובן מבלי שננקוט עמדה לגופו של עניין באשר לסיכויי הצלחתו בהליכים אלה.

התוצאה היא שהעתירה נדחית.