בג"ץ 952/12 פלוני נ. פלוני

השופט

י' דנציגר:

לפנינו עתירה שהוכתרה כ"עתירה לצו הביאס קורפוס או כל סעד אחר שיראה צודק בעיני בית המשפט הנכבד" במסגרתה מבקש העותר כי בית משפט זה יורה בצו למשיבה 1 לשחרר לאלתר את שני ילדיהם המשותפים המצויים בחזקתה. העותר צירף גם את בית הדין השרעי בעכו כמשיב 2 לעתירה.

על פי האמור בכתב העתירה, ילדיהם המשותפים של העותר והמשיבה מצויים לעת הזו בחזקת המשיבה המתגוררת בבאר שבע. העותר טוען כי המשיבה לא מאפשרת לו לראות את ילדיו מחודש אפריל 2011 ועד עתה, וכי בעשותה כך היא מתעלמת מהחלטה שניתנה בבית הדין השרעי בעכו בחודש אוקטובר 2011, בה נדחו טענות המשיבה בדבר חוסר סמכות של בית הדין השרעי לדון בתביעת משמורת הקטינים שהגיש העותר שם (ובשתי תביעות נוספות שהגיש העותר כנגד המשיבה).

עוד עולה מכתב העתירה כי בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, שבמרכזם הילדים המשותפים: המשיבה הגישה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע תביעה למשמורת קטינים בחודש מאי 2011 ותביעת מזונות קטינים בחודש יולי 2011. העותר טען בכתבי ההגנה שבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע נעדר סמכות מקומית, מאחר ומקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים היה בעיר עכו. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה ביום 24.11.2011 את טענת חוסר הסמכות המקומית וקבע שהתביעות ימשיכו להתברר בפניו. מהחלטה זו עולה עוד כי כנגד העותר הוצא בשלב מסוים צו הרחקה וכי במועד מתן ההחלטה היה העותר במעצר ובאיזוק אלקטרוני. העותר הגיש ביום 15.1.2012 בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והיא טרם נדונה.

העותר טוען שהמשיבה עושה דין לעצמה, כאשר היא מונעת ממנו כל מגע עם ילדיו, תוך התעלמות מהחלטה של רשות שיפוטית מוכרת במדינת ישראל. העותר טוען כי יש לראות את המשיבה כמי שאוסרת את ילדיו שלא כדין, ולפיכך קמה לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, סמכות להורות על שחרור ממאסר שלא כדין מכוח סעיף 15(ד)(1) לחוק יסוד: השפיטה. לחילופין, טוען העותר שבנסיבות העניין יש הצדקה שבית משפט זה יורה על סעד מן הצדק מכוח סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה.

דין העתירה להידחות על הסף.

בין העותר לבין המשיבה מתנהלים הליכים שונים בסוגיית משמורת ילדיהם המשותפים, בשתי ערכאות שונות (בית הדין השרעי בעכו ובית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע). הליכים אלו הינם הליכים תלויים ועומדים, ומהחומר המועט שצורף לעתירה עולה שסוגיית המשמורת טרם הוכרעה. כאמור, העותר אף הגיש, לאחרונה ממש, בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.

במילים אחרות, לעותר קיים סעד חלופי, והוא פועל באופן אקטיבי לקבלת סעד זה. למותר לציין שבית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על אף אחת מהערכאות שצוינו לעיל, ועל אחת כמה וכמה בית משפט זה אינו משמש ערכאה נוספת "לעת מצוא", אליה ניתן לפנות כשההליכים בערכאות הקיימות אינם נושאים פרי או אינם מתקדמים במהירות המתאימה מבחינתו של העותר. יתכבד העותר וימצה את ההליכים המתנהלים בינו לבין המשיבה בערכאות השונות טרם ישקול עתירות לבית משפט זה.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין

צו להוצאות.