פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
9569/10 - ב'
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
העותר:
המרכז הלאומי לספורט חורף בישראל - מרכז קנדה מטולה
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל -משרד התרבות והספורט -
מינהל הספורט
2. ועדת התמיכות של משרד התרבות והספורט
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
לפניי בקשה מטעם העותר (להלן: מרכז קנדה או המרכז ) לחיוב המשיבים בהוצאותיו לאחר שעתירתו נמחקה ללא הכרעה לגופם של דברים.
1.
העתירה שבכותרת הוגשה ביום 26.12.2010 ובמסגרתה ביקש מרכז קנדה להורות למשיבים - מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט וכן ועדת התמיכות של המשרד האמור - ליתן החלטה בבקשה שהוגשה מטעמו לקבלת תמיכה כספית עבור שנת 2010. בתגובתם המקדמית לעתירה הודיעו המשיבים כי ביום 24.1.2011 ניתנה החלטתם הדוחה את בקשתו של מרכז קנדה לתמיכה כספית לשנת 2010, ומשכך העתירה שהופנתה למתן הכרעה בבקשה האמורה התייתרה ודינה להימחק. מרכז קנדה הגיש מצידו בקשה לתיקון כתב העתירה, כך שיופנה כנגד ההחלטה המהותית שדחתה את בקשתו לתמיכה כספית לשנת 2010.
2.
ביום 31.3.2011 ניתן פסק-דין על-ידי כב' השופטים גרוניס, נאור ומלצר. בפסק-הדין נקבע כי בנסיבות העניין ראוי למחוק את העתירה על-מנת שמרכז קנדה יגיש עתירה חדשה כנגד ההחלטה שנתקבלה ואשר המרכז מבקש להלין עליה. עוד נקבע בפסק-הדין כי מרכז קנדה רשאי להגיש בקשה בנושא ההוצאות. מכאן הבקשה שלפניי. בבקשתו טוען מרכז קנדה כי בהתאם לאמות-המידה שנקבעו בבג"ץ 842/93 אלנסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217 (1993), יש לחייב את המשיבים בהוצאותיו. מנגד, טוענים המשיבים כי דין הבקשה להדחות תוך חיוב העותר בהוצאותיהם בהליך שלפניי.
3.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בהתאם לאמות-המידה שנקבעו בבג"ץ 842/93 אלנסאסרה הנ"ל, באתי למסקנה כי דין בקשתו של מרכז קנדה להידחות. עיון בחומר שבתיק מעלה כי ועדת התמיכות דנה בבקשת התמיכה הכספית של מרכז קנדה מספר פעמים במשך שנת 2010. במכתב מטעם הלשכה המשפטית של משרד התרבות והספורט מיום 15.12.2010, נמסר למרכז קנדה כי ועדת התמיכות התכנסה לדון בבקשת המרכז אולם טרם סיימה את דיוניה. ואמנם, ביום 23.12.2010 התכנסה הוועדה פעם נוספת וקיימה דיון-המשך בעניין. מטעמים שלא כאן המקום לפרטם, החליטה הוועדה ביום 24.1.2011 לשלול את ההכרה במרכז קנדה כמרכז אימון אולימפי לשנת 2010, על כל ההשלכות הנלוות לכך לעניין שיעור התמיכה הכספית בו. בנסיבות העניין, השתכנעתי כי עצם קבלת ההכרעה האמורה על-ידי ועדת התמיכות לא נבעה מהעתירה שהוגשה זמן קצר בלבד לפני כן (ביום 26.12.2010), אלא מסיום הדיונים, הבירורים וההתייעצויות שהתקיימו בנושא, תוך גיבוש עמדת בעלי-התפקידים הנוגעים בדבר.
4.
משבאתי למסקנה כי לא התקיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין עצם מתן ההכרעה בבקשת התמיכה הכספית של מרכז קנדה (הוא הסעד שהתבקש במסגרת העתירה מלכתחילה), הרי דין בקשתו של מרכז קנדה לחיוב המשיבים בהוצאותיו להידחות. עם זאת, אוסיף כי לא ראיתי לחייב את מרכז קנדה בהוצאות המשיבים בהליך שלפניי, על-אף שנתבקשתי על-ידי המשיבים לעשות כן. בהקשר זה, ראיתי ליתן משקל לכך שלאורך כל שנת 2010 לא קיבל מרכז קנדה מענה סופי לבקשתו לתמיכה כספית עבור אותה שנה. לא נעלם מעיניי הסכסוך הכספי ששרר אותה עת בין מרכז קנדה לבין ההתאחדות הישראלית להחלקה על הקרח, וכן קיום בירורים ודיונים של ועדת התמיכות על הרקע האמור. יחד עם זאת, בבואי לבחון את בקשת המשיבים לפסיקת הוצאותיהם בהליך שלפניי, אני סבורה כי יש ליתן משקל לכך שבסופה של דרך, ההכרעה בבקשת התמיכה הכספית של מרכז קנדה לשנת 2010 (שהוגשה עוד בדצמבר 2009), התקבלה רק בתחילת שנת 2011. אוסיף כי בהתאם לאמור בפסק-הדין שהורה על מחיקת העתירה שבכותרת, הגיש מרכז קנדה עתירה חדשה כנגד החלטת המשיבים לגופה, לפיה נדחתה בקשתו לתמיכה כספית עבור שנת 2010 (בג"ץ 3848/11). המחלוקת המהותית בין הצדדים נותרה, אפוא, בעינה והיא צפויה להתברר במסגרת העתירה החדשה שהינה תלויה ועומדת לפני בית-המשפט זה. בהתחשב בנסיבות האמורות, אני רואה לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו בהליך זה. למותר לציין כי אין בדבריי לעיל כדי להביע כל עמדה לעניין המחלוקות המהותיות בין הצדדים הנדונות במסגרת בג"ץ 3848/11 הנ"ל.
סוף דבר; בקשתו של מרכז קנדה נדחית ללא צו להוצאות.
ניתנה היום, י' בסיוון
תשע"א (12.6.2011).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת