בג"ץ 958/21 פלוני נ. משרד הביטחון- נציב קבילות החיילים

השופט ג' קרא:

עתירה למתן צו על תנאי המורה לנציב קבילות החיילים (להלן: המשיב ) ליתן טעם מדוע לא יבחן מחדש את ביטול דרגת קצין מקצועי אקדמי (להלן: קמ"א ) של העותר ומדוע לא ייעשה הדבר במהירות הראויה על מנת שיוכל לפנות לרמטכ"ל ולבקש שיעשה שימוש בסמכותו וישיב לו את דרגתו, בטרם שחרורו משירותו הסדיר.

1.

העותר, חייל העומד להשתחרר משירות סדיר ביום 11.3.2021, החל את שירותו במסלול עתודה אקדמאית ובמסגרת זו קיבל דרגת קמ"א. לאחר שהודח מקורס קצינים ולאחר שניסיונות לשלבו במסלול מקצועי לא צלחו, הוחלט על הוצאתו ממסלול העתודה האקדמית ועל ביטול דרגתו כקמ"א. על החלטה זו הגישה העותר קבילה למשיב (להלן: הקבילה ), ומספר ימים לאחר מכן, עוד בטרם ניתנה החלטה בקבילה, עתר לבית משפט זה נגד ההחלטה לאשר את ביטול דרגתו כקמ"א (בג"ץ 6523/20). עתירתו זו, כמו גם בקשה לצו ביניים שהגיש בגדרה, נדחו בפסק דין מיום 8.11.2020 (להלן: העתירה הקודמת ).

2.

לאחר מתן פסק הדין, הודיע המשיב לעותר כי הוא מפסיק את הליך בירור הקבילה, בנימוק שלפי פרק י"א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי ) אין המשיב מברר קבילה בעניין שבית משפט הכריע בו לגופו.

על החלטה זו השיג העותר בטענה כי עתירתו הקודמת נדחתה על הסף ומשום כך לא ניתנה הכרעה לגופו של עניין, המונעת מן המשיב לברר את הקבילה. השגתו זו נדחתה על ידי המשיב, בהחלטה מיום 31.12.2020, תוך שנקבע כי לאחר ששב ועיין בפסק הדין בעתירה הקודמת לא מצא המשיב לשנות ממסקנתו. מכאן העתירה שלפנינו.

3.

למען שלמות התמונה יצוין כי העותר הגיש שלוש קבילות נוספות בעניינים הקשורים לביטול דרגתו וכי לאחר מתן פסק הדין בעתירה הקודמת הודיע המשיב כי ימשיך ויבדוק את טענות העותר לפגמים שנפלו בהליך ביטול הדרגה ומתגובתו המקדמית עולה כי טענותיו הנוספות של המשיב, שלא נדונו ולא הוכרעו בפסק הדין בעתירתו הקודמת, מצויות בבירור וכן כי הוא הכריע בקבילתו השנייה של העותר וכעת הוא מברר את שתי הקבילות הנוספות שהגיש העותר.

4.

כעת, כאמור, מונחת לפנינו העתירה הנוכחית, בגדרה טוען העותר כי פרשנות המשיב לסעיף 548 לחוק השיפוט הצבאי שגויה ואינה עולה בקנה אחד עם הגיונו של הסעיף – מניעת ממצאים הסותרים החלטה שיפוטית – משום שעתירתו הקודמת נדחתה על הסף, ולא לגופה, מטעמים של חזקת תקינות המנהל וסבירות.

עוד טוען העותר כי הימנעות המשיב מבירור קבילתו אינה הוגנת בנסיבות העניין, לאחר שהמשיב יצר אצלו ציפייה לבירור הוגן של קבילתו וגורם מטעמו הוא שהפנה אותו לעתור לבית משפט זה, לקבלת צו ביניים.

5.

המשיב, מצידו, ביקש לדחות את העתירה על הסף, בהעדר עילה להתערבות, תוך חיוב העותר בהוצאות. לשיטת המשיב, פסק דינו של בית משפט זה דן והכריע בטענותיו של העותר וקבע מפורשות כי לא נפל פגם בהחלטה על ביטול דרגת הקמ"א. משכך, אין למשיב כל סמכות לדון בקבילה והחלטתו להפסיק את בירורה ניתנה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 548(5) לחוק השיפוט הצבאי ואינה מעלה כל עילה להתערבות. עוד לטענת המשיב, בקשתו של העותר כי המשיב יחזור וידון בעניין שכבר נדון והוכרע על ידי בית משפט זה, משמעה, למעשה, הפיכת המשיב לערכאת ערעור על פסק הדין, דבר שאין לקבלו וכך גם אין לקבל טענה כי דחיית עתירה על הסף בהעדר עילה להתערבות

אינה מהווה מעשה בית דין, בהיותה חותרת תחת עקרון סופיות הדיון.

לבסוף, טען המשיב כי כעולה מסעיף 555(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי, אין כל בסיס לטענת העותר כי על מנת שיוכל לפנות לרמטכ"ל בבקשה להשבת הדרגה, יש צורך בבירור טענותיו בקבילתו לגופן על ידי המשיב.

6.

ברשות בית המשפט השיב העותר, ביום 8.3.2021, לתגובתו המקדמית של המשיב. בתשובתו זו טען העותר, בין היתר, כי המשיב אינו מתבקש לשבת כערכאת ערעור על בית משפט זה אלא למלא את תפקידו כערכאה המבררת, שבכוחה לערוך בירור עובדתי כמו גם להידרש לטענות שאינן מקימות עילה להתערבות שיפוטית. עוד טען העותר כי בניגוד לטענת המשיב, יש מקום לביקורת שיפוטית על החלטתו, בהיותה ממוקדת בפירוש הוראת החוק המסמיך אותו.

בנוסף טען העותר כי אף אם על פי דין אין הוא מנוע מלפנות לרמטכ"ל להשבת הדרגה, הרי שהמשיב לא הבהיר לו כי הוא אינו מנוע מלפנות לרמטכ"ל; כי פנייה שהגיש ללשכת הרמטכ"ל ביום 14.12.2020 נענתה ביום 27.12.2020 בכך שיש להמתין להחלטת המשיב; וכי אף אם יוכל לפנות כעת לרמטכ"ל, הרי עיקר הפגיעה בו כבר נעשה בשל הזמן הרב שחלף.

7.

דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה להתערבות.

למעשה, מכוונת העתירה נגד החלטת המשיב, נציב קבילות החיילים, שלא להמשיך בבירור קבילה שהגיש העותר. החלטה זו נומקה בהוראת סעיף 548 לחוק השיפוט הצבאי, שכותרתו "קבילות שאין לברר אותן" ואשר קובע בסעיף קטן (5) כי לא יהיה בירור של " ... קבילה בענין שבית דין צבאי או בית משפט אחר או שופט אחר או קצין שיפוט הכריעו בו לגופו ".

עיון בפסק הדין של בית משפט זה בעתירה הקודמת שהגיש העותר מעלה כי זו נדחתה על הסף בהעדר עילה להתערבות תוך שנקבע :

"איננו סבורים כי נפל פגם בהחלטה לביטול הדרגה שמצדיק להתערב בה. ההחלטה לביטול הדרגה התקבלה על ידי הגורם המוסמך, ובהתאם לפקודות הצבא הפרטניות שמסדירות את הנושא, והיא מבוססת על העובדה שמשעה שהעותר הוצא ממסלול העתודה ואיננו משרת עוד בתפקיד קצין מקצועי אקדמאי – לא מתקיימים בו התנאים להחזיק בדרגת קמ"א (סעיף 7(ד) להוראת הפיקוד העליון 3.0210 "קצין מקצועי"). אף שמתוך הנהלים עולה כי בהתקיים טעמים מיוחדים יכול שיינתן אישור חריג להותיר בידי חייל את דרגת הקמ"א גם אם לא מתקיימים התנאים הנדרשים לכך, המדובר בהחלטה חריגה הנתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים – והעובדה שאלה לא מצאו לסטות מן הכלל בהקשר זה, איננה מצדיקה להתערב בשיקול דעתם; וניסיונותיו של העותר להיתלות בנהלים ופסיקה שאינם ממין העניין, דינם להידחות. הנה כי כן, ההחלטה לביטול הדרגה נטועה היטב בגדרי מתחם הסבירות, ואין עילה להתערב בה – וייאמר בנקודה זו, כי טענות העותר למשוא פנים ולליקויים בהליך שהתקיים בעניינו, נטענו בעלמא ובלא ביסוס ממשי."

קביעות חד משמעיות אלו התייחסו לעתירתו הקודמת של העותר, שבה נטען כי ההחלטה על ביטול דרגתו אינה סבירה, והן ניתנו לאחר שהונחה בפני המותב תשובתם המקדמית של המשיבים באותה עתירה, כמו גם תשובתו של העותר לתגובה. לא רק זאת אלא שעיון בנספחי העתירה והתגובה המקדמית שלפנינו, מעלה כי העתירה הקודמת זהה בעילותיה – משוא פנים; פגיעה בהליך הוגן; אפליה; חוסר מידתיות; ושיקולים שבצדק וביושר – ואף זהה כמעט במלואה בנוסחה, לקבילה שהגיש העותר. משכך, ברי כי משנקבע בפסק הדין בעתירה הקודמת כי לא נפל פגם בהחלטת רשויות הצבא על ביטול דרגתו של העותר וכי החלטה זו מצויה במתחם הסבירות וטענות העותר למשוא פנים ולליקויים בהליך בעניינו נדחו בהיותן טענות חסרות ביסוס, מתמלאים תנאי סעיף 548(5) לחוק השיפוט הצבאי, והמשיב מנוע – על פי חוק – מבירור הקבילה, ואין כל עילה להתערב בהחלטת המשיב שלא להמשיך בבירורה.

8.

לפנים משורת הדין, לא ניתן צו להוצאות.