בג"ץ 960/22רומן אגרונוב נ. שירות בתי הסוהר

השופט א' שטיין:

1.

במסגרת העתירה שלפנינו, נתבקשנו על-ידי העותר, עצור עד תום ההליכים משנת 2017 בגין עבירת רצח, להוציא צו-על-תנאי המורה למשיב, שירות בתי הסוהר, להתייצב וליתן טעם כדלקמן: "(א) מדוע לא יאפשרו לאסירים ועצורים פליליים לרכוש באמצעות מרכז המכר מוצרי מזון בסיסיים – בשר, עוף, דגים, פירות וירקות – כפי שמאפשרים לאסירים ועצורים ביטחוניים; (ב) מהי התכלית וההצדקה למדיניות הלא שוויונית בין האסירים/העצורים הפליליים בנושא המזון אל מול האסירים הביטחוניים; וכן (ג) מדוע ממשיך המשיב לספק לאסירים ועצורים פליליים בשר מעובד כחלק מתפריט המזון."

2.

בהתאם להחלטתי, הגיש המשיב תגובה מקדמית לעתירה במסגרתה נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי. כן נטען בתגובה המקדמית מטעם המשיב כי מן הדין לדחות את העתירה גם לגופה.

3.

עמדת המשיב לפיה דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי מקובלת עלינו. כידוע, סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, קובע כי "אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק [...] עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו ". ביחס לסעיף זה אמרה השופטת ד' ברק-ארז , בהסכמת השופטים

נ' סולברג ו ש' שוחט , את הדברים הבאים, היפים גם לענייננו-שלנו:

" כידוע, בפסיקתו של בית משפט זה נפסק בעבר כי "דרך המלך" לתקיפת החלטות ונהלי שב"ס היא באמצעות הגשת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי מכוח סמכותו לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר. בהתאם לכך הובהר לא אחת כי אף העובדה שהעתירה מעלה שאלות עקרוניות, אשר יש להן השלכה פוטנציאלית על עניינם של אסירים נוספים, אינה מצדיקה כשלעצמה חריגה מכלל זה [...] אכן, עשויים להיות מקרים נדירים שבהם תקום הצדקה לכך שבית משפט זה יפתח את שעריו לעתירה "רוחבית" בנושא של זכויות אסירים [...] אולם, לא מצאנו כי העתירה שבפנינו נמנית עמם." (ראו: בג"ץ 1143/22 עמותת "דרור למשפחה" נ' השר לביטחון פנים , פסקה 6 (14.4.2022); ההדגשות הוספו – א.ש.); כמו כן ראו: בג"ץ 2316/19 המוקד להגנת הפרט נ' שירות בתי הסוהר (1.7.2019); בג"ץ 4454/21 פרנקל נ' שירות בתי הסוהר

(8.7.2021).

4.

בנסיבות אלו איני רואה מקום להידרש לטענות המשיב לגוף העתירה. חזקה על העותר כי יעיין היטב בטענות אלה בטרם יחליט האם להגיש עתירה נוספת בפני הערכאה המוסמכת.

5.

סוף דבר – העתירה נדחית ללא צו להוצאות.