בג"ץ 9609/04 יצחק פוקס נ. בית הדין הארצי לעבודה

1.העותר, עבד במשרד החינוך כמורה לשל"ח מאז 1980. נבצר ממנו להמשיך בתפקיד זה בגין פציעה שסבל בשנת 1995; הוא המשיך לעבוד במשרד כמורה. לאחר שביום 27.5.2003 קיבל מכתב פיטורים עקב צמצומים, הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בה טען כי הפיטורים מהווים הפרת הבטחה שלטונית לפיה יקבל מעמד כמורה מן המנין: הפיטורים הינם שרירותיים ומושתתים על שיקולים בלתי ענייניים ו/או בלתי סבירים ו/או מוצדקים ומהווים הפרה של ההסכם הקיבוצי. נתבעו בתביעה סעדים כדלקמן: סעד הצהרתי המצהיר על בטלות הפיטורים וצו המורה על החזרת העותר לעבודה ולחילופין, פיצויים בגין הפרת חוזה עבודה.

2.ביום 19.10.2003 נתן בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק דין חלקי, הדן בתביעה לסעד ההצהרתי ולצו המורה על החזרה לעבודה בלבד. בית הדין האזורי דחה חלק זה של תביעת העותר. בנושא הבטחה שלטונית נקבע, כי ההבטחה היתה מותנית בתנאי שלא מילא העותר – עמידה ב"בחינות מילואים"; כן נקבע כי הבטחה שלטונית בענין המשך עבודת העותר לאחר יציאה לשבתון חלקי והסבת מקצוע ההוראה כללה תנאי מכללא, המכפיפה אותה לאפשרות ההעסקה לפי צרכי המשרד. בית הדין האזורי קבע כי, ממילא, נותן ההבטחה לא היה בעל יכולת למלא אחר ההבטחה וכי היה צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. כן נדחו טענותיו האחרות האמורות של העותר.

3.העותר ערער על פסק הדין החלקי, וערעורו נדחה ביום 14.9.2004. העותר אינו משלים עם פסקי הדין שניתנו בעניינו והוא הגיש את עתירתו הנוכחית.

4.דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית-הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בהן רק במקרים שבהם נפלה טעות מהותית בפסק הדין או כשהצדק מחייב זאת, בשים-לב למידת חשיבותה הכללית של הסוגיה הנדונה (בג"צ 525/84 חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מ (1) 673, 693). העותר לא הצביע על טעות מהותית (משפטית או עובדתית) בפסק דינו של בית הדין הארצי או על עיוות דין שנגרם לו, וטענותיו אינן חורגות מגדר הסכסוך המסוים בין הצדדים.

5.העתירה נדחית.