פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 9629/05 ירמיהו אלוני נ. בית המשפט המחוזי בתל אביב-כבוד השופט ניסים י

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · עתירה נגד קביעות שיפוטיות של בית המשפט המחוזיעתירה לבג"ץ נגד קביעות מתוך פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, שלא היה צד להליך, תקף בעתירה לבג"ץ קביעות מתוך פסק דין של בית המשפט המחוזי שנאמרו בעניינו. בג"ץ קבע כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו ערכאת ערעור על הכרעות שיפוטיות, וכי העתירה מכוונת לביטול קביעות שיפוטיות שאינן ניתנות לביטול במסגרת זו. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

במסגרת משא ומתן בין עירייה לבעלת מקרקעין הוסכם על מינוי שמאי שקביעתו תהא מחייבת. העירייה טענה לקשרים מקצועיים בין בא כוח בעלת המקרקעין לשמאי, ולבעלות השמאי במקרקעין בתחום העירייה. בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה וביטל את התניה החוזית בדבר המינוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לתקוף בעתירה לבג"ץ קביעות שיפוטיות של בית משפט שנאמרו בעניינו של מי שלא היה צד להליך?
  2. 2.האם מצדיקים נסיבות המקרה חריגה מכלל אי-התערבות בהכרעות ערכאות שיפוטיות?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כבית משפט של ערעור על הכרעות ערכאות שיפוטיות, וחריגים לכך נדירים שבנדירים.

    ״כלל יסוד במשפטנו כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כבית-משפט של ערעור על הכרעותיהן של ערכאות שיפוטיות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עתירה המכוונת לביטולן של קביעות שיפוטיות אינה ניתנת למתן סעד במסגרת עתירה לבג"ץ.

    ״העתירה שבפנינו מכוונת לצורך אחד – ביטולן של קביעות שיפוטיות, וזה סעד אותו לא נוכל להושיט במסגרת עתירה זו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • בג"ץ
  • קביעות שיפוטיות
  • פסק דין
  • בית המשפט המחוזי
  • זכות טיעון
  • עיריית פתח-תקווה
  • שמאי
  • חובת גילוי
  • תום לב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית-המשפט העליון

בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ

9629/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט א' רובינשטיין

העותר:

ירמיהו אלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. בית-המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו

2. עיריית פתח תקווה

3. דר' סיגלית הבר (סעאתי)

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:

עו"ד אופיר בלום, עו"ד זיו יעקובי

בשם המשיבה 2:

עו"ד יחזקאל ריינהרץ

בשם המשיבה 3:

עו"ד יוסף קמר

פסק-דין

השופט א' א' לוי :

1.עתירה זו מכוונת כנגד קביעות מתוך פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ה"פ 944/04, כבוד השופט נ' ישעיה), שניתן בתאריך 4.8.05. וזו תמציתם של דברים: במסגרת משא-ומתן, שהתנהל בין משיבה 2, עיריית פתח-תקווה, לבין משיבה 3 – ונגע לחלקת מקרקעין שהייתה בבעלותה של משיבה 3, אותה ביקשה העירייה לרכוש – הוסכם בין הצדדים על מינויו של העותר כשמאי, שקביעתו בדבר שווי הקרקע תהא מחייבת. לאחר שהתברר למשיבה 2 כי שווי הקרקע, על-פי קביעת העותר, עולה פי כמה וכמה על הערכת-שווי שביצע עבורה שמאי אחר מטעמה, היא חקרה בדבר ומצאה, לטענתה, כי בא-כוחה של משיבה 3 עמד בקשרים מקצועיים הדוקים עם העותר. לא זו אף זו, העותר עצמו היה בעל מקרקעין בתחומיה של משיבה 2. כל אחד משני אלה – ומקל וחומר הצטרפותם יחדיו – הקימו, לטענת משיבה 2, חשש למשוא פנים מצדו. משיבה 2 פנתה אפוא לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בהליך נושא העתירה שבפנינו, וביקשה כי יבטל את "פסק" השמאי, ויורה על הערכה מחודשת של הקרקע.

2.בית-המשפט המחוזי קיבל את התובענה, וקבע כי לאור קיומו של קשר חוזי בין הצדדים, ומכוחה של חובת הגילוי שיסודה בעקרון תום-הלב, היה על בא-כוחה של משיבה 3 לגלות למשיבה 2 את דבר קשריו עם העותר, ועל העותר מוטלת הייתה חובת גילוי דומה. מאחר שקיים ספק אם בנסיבות של גילוי נאות הייתה משיבה 2 מסכימה לקבל עליה את שמאות העותר, ומשהופרה חובת תום הלב, מן הדין הוא לבטל את התניה החוזית בה הוסכם על המינוי.

3.העותר חש עצמו נפגע מפסק-הדין, אשר לטענתו מציג אותו באור שלילי. הוא מלין על כי לא ניתנה לו זכות הטיעון בפני בית-משפט קמא, ופורשֹ את גרסתו-שלו לעובדות המקרה. בעתירתו הוא מבקש כי נורה על בטלותם של אותם חלקים בפסק-הדין, בהם מופיעות הקביעות בענינו.

4.חוששני כי דינה של עתירה זו להדחות על הסף. אכן, היא מעוררת שאלה שאינה נטולת עניין וטעם – דינו של מי שנאמרו בעניינו דברים על ידי בית משפט בלא שהיה צד או אף עד בתיק. העותר אף פנה במקביל גם להליך ערעורי, ומטבע הדברים, לא נביע דעה באשר לאותו הליך וטיבו, שאינו נמצא בפנינו, וגם לא לגופן של הקביעות כלפיהן משיג העותר. עם זאת, כלל יסוד במשפטנו כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כבית-משפט של ערעור על הכרעותיהן של ערכאות שיפוטיות (ראו בג"ץ 3481/02 קריב נ' מדינת ישראל ואח' , פ"ד נו(6) 869, 873; בג"צ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה ואח' , פ"ד נב(3), 721). חריגים לכך יהיו נדירים שבנדירים, ומקרה זה אינו נופל בתוכם. העתירה שבפנינו מכוונת לצורך אחד – ביטולן של קביעות שיפוטיות, וזה סעד אותו לא נוכל להושיט במסגרת עתירה זו.

העתירה נדחית. בנסיבות המקרה לא ראינו מקום לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ו' בכסלו תשס"ו (7.12.2005).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 3595/11עוזי גלמן נ. מיכאל טסלרהחלטה

הלכות

  1. 1בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כבית משפט של ערעור על הכרעות ערכאות שיפוטיות, וחריגים לכך נדירים שבנדירים.
  2. 2עתירה המכוונת לביטולן של קביעות שיפוטיות אינה ניתנת למתן סעד במסגרת עתירה לבג"ץ.