פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
97/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ע' ברון
העותרים:
1.
פלונית
2. פלוני (קטין)
3. פלונית (קטינה)
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. ראש רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול
בקשה מוסכמת למחיקת העתירה
תאריכי הישיבות:
י"ז באייר התשע"ו (25.5.2016)
ד' בטבת התשע"ז (2.1.2017)
בשם העותרים:
עו"ד ניקול מאור
בשם המשיבים:
עו"ד יצחק ברט
פסק
דין
השופט נ' סולברג:
העותרת 1 – נתינת אוקראינה, ילידת שנת 1988 – ביקשה לקבל מעמד עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י-1950. ביום 29.11.2011 נישאה העותרת 1 למר איליה בולטאסקי, זכאי שבות, יליד שנת 1944. לשניים ילדים משותפים, העותר 2 (יליד שנת 2010) והעותרת 3 (ילידת שנת 2011). כשנתיים לאחר נישואיהם באו ההורים וילדיהם בשערי מדינת ישראל. האב נרשם כעולה; האם וילדיה (שלושת העותרים) קיבלו רשיון לישיבת ארעי מסוג א/5. כחודש לאחר שנרשם האב כעולה, יצא לאוקראינה, ועם שובו המציא ללשכת האוכלוסין וההגירה החלטה של בית משפט מאוקראינה הקובעת גירושין בינו לבין העותרת 1. בהמשך ביקש מאת המשיב להרחיק את העותרת 1 ואת ילדיה מישראל, וטען כי נישואיו עם העותרת 1 לא עלו יפה עוד באוקראינה. יהא הדבר כאשר יהא, חלק מן התשתית העובדתית לא נתברר עד תום, אך בנסיבות העניין, בעקבות המלצתנו הוסכם כדלקמן:
(א) לקראת פקיעת רשיון הישיבה הארעי שבידיה בחודש ספטמבר 2017, תוכל העותרת להגיש בקשה לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל. המשיבים יהיו רשאים לערוך לעותרת ראיון ולדרוש המצאת מסמכים רלוונטיים. ככל שלא יתקיים שינוי נסיבות רלוונטי ובהנחה שהעותרת וילדיה יקיימו מרכז חיים בישראל, יישקל בחיוב מתן רשיון לישיבת קבע לעותרת.
(ב) החל מיום 31.12.18 תוכל העותרת להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית מכוח התאזרחות. ככל שלא יתקיים שינוי נסיבות רלוונטי ובהנחה שהעותרת וילדיה יקיימו מרכז חיים בישראל, תישקל בחיוב קבלת הבקשה. ככל שהעותרת תבקש במסגרת זו פטור מחלק מהתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, ותציג טעמים ומסמכים התומכים בבקשתה, תישקל הבקשה בהתאם לנהלים ובהתאם למדיניות העדכנית באותה עת.
בעקבות ההסכמה, העותרים אינם עומדים עוד על עתירתם, ומבקשים למחקה.
ניתן בז את תוקף של פסק דין למוסכם.
העתירה נמחקת בזאת.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"א
בטבת התשע"ז (9.1.2017).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט ת