פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
9728/10
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט
י' דנציגר
כבוד השופט נ' הנדל
העותר:
אבו האשם דאוד
נ ג ד
המשיבים:
1. שופט צבאי משפטאי
2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש
3. שירות הביטחון הכללי
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
ו' באדר א התשע"א
(10.2.11)
בשם העותר:
עו"ד מחמוד ג'בארין
בשם המשיבים:
עו"ד ראובן אידלמן
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
זוהי עתירה לביטול צו המעצר המנהלי שהוצא כנגד העותר, לקיצורו או לחשיפת החומר החסוי שעומד בבסיסו; כן מבקש העותר כי יושב לו קנס ששילם חלף מאסר במסגרת הליכים פליליים שהתנהלו נגדו טרם מעצרו המנהלי.
העותר הורשע על-פי הודאתו בחברות ובפעילות בארגון החמא"ס. כחלק מן העונש שנגזר עליו בהתאם להסדר טיעון, הוטל על העותר לשלם קנס בסך 3,000 ש"ח או לרצות 3 חודשי מאסר. הקנס שולם והעותר שוחרר ממאסר. למעלה משלושה שבועות לאחר שחרורו הוצא נגדו צו מעצר מנהלי. במסגרת הביקורת השיפוטית על אותו צו, הצהירה התביעה כי העותר שוחרר עקב תקלה וכי למעשה הצדיק המידע שברשותה לעצרו מעצר מנהלי מיד לאחר תום תקופת המאסר ומבלי שישוחרר. בית המשפט הצבאי אישר את הצו תוך שקיצרו בימים ספורים. ערעורו של העותר נדחה והוא עתר לבית המשפט הגבוה לצדק. עתירה זו נמחקה לפי המלצת בית המשפט. לאחר שפג צו המעצר המנהלי, הוצא נגדו צו חדש לתקופה נוספת. זו הפעם קיצר בית המשפט הצבאי את תקופת המעצר בחודשיים. העותר עתר פעם נוספת לבית המשפט הגבוה לצדק, ועתירתו נמחקה שוב לפי המלצת בית המשפט. לאחר תום תקופת המעצר השנייה, הוצא צו מעצר מנהלי חדש כנגד העותר, שתוקפו מיום 17.11.2010 ועד ליום 17.3.2011. העתירה שלפנינו היום מופנית כנגד צו אחרון זה.
שמענו את טענות הצדדים ועיינו בחומר החסוי שהונח לפנינו במעמד צד אחד. מן החומר עולה כי צו המעצר המנהלי הוצא מטעמים ענייניים וכי המסוכנות הנשקפת מן העותר אינה מאפשרת לבטל את הצו. כמו-כן מצאנו כי לא ניתן להפוך את החומר, או את חלקו, לגלוי.
כפי שציין בית המשפט הצבאי למעצרים מנהליים (כבוד השופט הצבאי
מ' בן דוד ), העותר היה משוחרר למשך כשלושה שבועות לפני מעצרו המנהלי. שחרור זה לא היה מתאפשר אלמלא שילם העותר את הקנס שהוטל עליו. נוסף על כך, העותר זנח את טענותיו בעניין זה בערעור שהגיש לבית המשפט הצבאי לערעורים. משכך, אין מקום להורות כי סכום הקנס ששילם העותר יוחזר לו, וזאת מבלי להכריע בשאלה העקרונית של השבת קנס ששולם, מקום בו הנאשם אינו משתחרר למעשה בעקבות תשלום הקנס, אלא נעצר במעצר מנהלי.
התוצאה היא שהעתירה נדחית.
ניתן היום, י' באדר א' התשע"א (14.2.2011).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט