רע"א 9821/02 עזבון המנוח יחיאל כהן ז"ל נ. שמשון חברה לביטוח בע"מ

1.המבקשת מס' 2 ובעלה המנוח – שעזבונו הוא המבקש מס' 1 - (להלן יחד – "המבקשים") הם חרשים אלמים, שאינם יודעים קרוא וכתוב בעברית ואינם מסוגלים לתקשר אלא בשפת הסימנים. המבקשים עתרו לבית משפט השלום בתל- אביב – יפו בתביעה לבטל חוזה הלוואה שעשו עם המשיבה - שמשון חברה לביטוח בע"מ – וכן לבטל משכנתא שנרשמה על דירת מגוריהם להבטחת פירעון ההלוואה. כמו כן תבעו לפצותם בסכום של 100,000 ש"ח עבור נזקים שנגרמו להם עקב החתמתם על חוזה ההלוואה ושטר המשכנתא. בתביעתם טענו, בתמצית, כי חתמו על חוזה ההלוואה ועל שטר המשכנתא, בלא שהבינו את משמעות הדבר ומבלי שניתן להם כל הסבר על מהות המסמכים וכי בדיעבד הסתבר להם שהוחתמו על מסמכים להבטחת הלוואה שנטל בנם "תוך קנוניה שעשה עם הנתבעת" [המשיבה – י' ט'].

בית משפט השלום (כב' השופטת ד' אבי גיא), בפסק דינו מיום 23.6.02, דחה את תביעת המבקשים, מן הטעם שאינו מוסמך לבטל את המשכנתא או להצהיר על בטלותה. כמו כן דחה את בקשתם לעכב את ביצוע פסק הדין ואת הליכי מימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל. המבקשים ערערו על פסק הדין לפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו. בגדר הערעור בקשו לעכב את ביצוע פסק הדין ואת הליכי מימוש המשכנתא.

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' שטרנברג אליעז), בהחלטתו מיום 16.10.02, התנה את עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בהפקדת ערבות בנקאית בסך 70,000 ₪ בקופת בית המשפט. בהחלטתו מיום 4.11.02, שניתנה בעקבות בקשה של המבקשים לעיין מחדש בהחלטה, הורה כי עיכוב הביצוע של פסק הדין יותנה בהפקדת ערבות בנקאית בסך 50,000₪ בצרוף ערבות של שלושת בניה של המבקשת מס' 2.

המבקשים בקשו להרשות להם לערער על ההחלטה. המשיבה השיבה על הבקשה. בהחלטתי מיום 14.1.03 הוריתי בצו ארעי לעכב את הליכי מימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל עד להחלטה.

2.דין הבקשה להידחות.

אקדים ואעיר כי לפי תקנה 469 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי") לא ניתן לעכב ביצועו של פסק דין הדוחה תובענה, כי במקרה כזה אין מה לעכב; ואם יש צורך בעיכוב יש לנהוג על פי תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי - המסמיכה את בית המשפט שלערעור להעניק סעד זמני - שעל פיה ניתן להתנות את מתן הסעד הזמני בתנאים, לרבות ערובה. במקרה דנן לא היה, אפוא, מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, אלא על מתן סעד זמני , לרבות קביעת תנאים לנתינתו. (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, התשנ"ה), 864). אולם, לא זה הטעם שביסוד החלטה זאת.

כאמור, התנה בית המשפט המחוזי את העיכוב - לאמור, הסעד הזמני - בהפקדת ערבות בנקאית בסך 70,000 ₪, ובהחלטה נוספת המיר ערבות זאת בערבות בנקאית בסך 50,000 ₪ בצרוף ערבות בניה של המבקשת מס' 2. אכן, מדובר בהפקדת ערבות שגם אחרי הפחתת סכומה יקשה, כנראה, על המבקשת מס' 2 להפקידה בהתחשב במצבה הכלכלי. אולם מאידך גיסא, יש להביא בחשבון את הוצאותיה הצפויות של המשיבה עקב בירור ערעורם של המבקשים, שלהבטחתן, בין היתר, נועדה הערבות. לענין זה יצוין, כי ככל הנראה סיכויי ערעורם של המבקשים אינם טובים. על כך עמדתי בהחלטתי מיום 31.3.03 שבה נאמר, כי "נראה לכאורה, שצדק בית משפט השלום --- בקבעו, כי איננו מוסמך לדון בתביעתם של המבקשים לבטל את שטר המשכנתא. לפיכך היו המבקשים מיטיבים לעשות אילו ביטלו את ערעורם שהגישו על פסק דינו של בית משפט השלום על מנת להגיש תובענה לבית המשפט המחוזי". במצב דברים זה אין, אפוא, מקום להתערב בתנאים שקבע בית המשפט המחוזי שבהם התנה את עיכוב ההליכים.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית. הצו הארעי לעכב את הליכי מימוש המשכנתא בתיק ההוצאה לפועל יוסיף לעמוד בתקפו במשך 10 ימים נוספים על מנת לאפשר למבקשים לשקול מחדש את מהלכיהם.