בג"ץ 9843/02 פנחס מאירוב נ. כונס הנכסים הרישמי

1.המבקש הוא פושט רגל. המשיב 2 (להלן: הנאמן) מונה כנאמן על נכסיו של המבקש. במסגרת בקשה שהגיש המבקש, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לביטול ההחלטה להכריז עליו פושט רגל, הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכי מימוש נכסיו. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט קמא (כבוד השופטת ו' אלשייך), ועתה מתבקשת רשות ערעור. למבקש השגות על הליכי פשיטת הרגל ומימוש הנכסים. לטענתו, באסיפת הנושים שנתקיימה בעניינו, לא נדון עניין הכרזתו כפושט רגל. המבקש מוסיף וטוען, כי הצעת פשרה שהוגשה על-ידו, במהלך האסיפה, לכונס הנכסים הרשמי, לא הופצה בקרב הנושים. לבסוף טוען המבקש, כי הליכי מימוש הנכסים עלולים להסב לו פגיעה כלכלית קשה ויפגעו בסיכוייו לעמוד בהסדר הפשרה שהציע הוא.

2.בחנתי את טענות המבקש ואת תגובת המשיבים, והחלטתי כי דין הבקשה להידחות. כפי שעולה מתגובת הנאמן, התקיימה בחודש יולי 2000 אסיפת נושים בענייננו של המבקש, שכונסה לאחר שניתן צו כינוס נכסים כנגדו. מפרוטוקול האסיפה עולה כי עניין הכרזתו של המבקש כפושט רגל נדון במסגרת האסיפה. אשר לטענותיו של המבקש בעניין אי-הפצת הסדר הפשרה שהציע הוא, הרי ששמורה למבקש זכות להגיש, בכל עת – גם לאחר הכרזתו כפושט רגל - הצעת הסדר לנושיו, וזאת כאמור בהוראת סעיף 52 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"מ-1980. יתרה מכך, הנאמן עצמו הודיע לבית המשפט כי הצעת ההסדר שמביא המבקש מקובלת עליו. אשר לטענותיו של המבקש, כי המשך הליכי מימוש הנכסים ישיתו עליו פגיעה כלכלית קשה, הרי שהמדובר בשלב זה, בהליכים מקדמיים, שאין בהם כדי להכריע סופית בדבר מימוש הנכסים. לפיכך אין מקום, בשלב זה, לבחון את טענותיו של המבקש, בעניין זה, לגופן.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות, ללא צו להוצאות.