החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 9856/01 ד"ר שמואל סעדיה נ. ראש הממשלה - מר אריאל שרון

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הקדמת מועד דיון בעתירהבקשה להקדמת הדיון בעתירה לבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להקדמת הדיון בעתירה, שכן לא שוכנע כי קיים חשש ממשי להפיכת העתירה לתיאורטית, והעתירה אינה מצדיקה העדפה על פני התיקים האחרים. עם זאת, הורה להחזיר את המועד המקורי ככל שמועד הדיון החדש אינו מתאים לעותר.

העובדות

העתירה הוגשה לבג"ץ ונקבע לה דיון. לאחר בקשה קודמת הוקדם הדיון ממועד אחד למועד אחר. במועד החדש נקבע לעותר דיון בבית משפט אחר, והעותר ביקש שינוי המועד בטענה שקיום הדיון עלול להפוך את העתירה לתיאורטית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להקדמת מועד הדיון בעתירה בשל חשש שהעתירה תהפוך לתיאורטית או אקדמית?
  2. 2.האם מצדיק העניין העדפת העתירה על פני התיקים האחרים בבית המשפט בקביעת מועד הדיון?

הלכות

  1. 1

    חשש להפיכת העתירה לתיאורטית בשל מועד הדיון אינו משמעותי כאשר אינו מבוסס על עובדות ממשיות, ולא הוצג שינוי מהותי בנסיבות.

    ״לא שוכנעתי כי החשש שהעתירה תיהפך לתיאורטית, אם מועד הדיון לא ישונה, הינו חשש משמעותי, המעוגן בעובדות ממשיות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העתירה אינה מעלה עניין המצדיק העדפה בקביעת מועד דיון על פני התיקים האחרים הרבים שבפני בית המשפט.

    ״שנית, אין העתירה מעלה עניין אשר במשקלו ובמהותו מצדיק את העדפתה, בקביעת מועד דיון, על פני התיקים הרבים האחרים שבפניי בית המשפט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הקדמת דיון
  • עתירה
  • תיאורטית
  • אקדמית
  • מועד דיון
  • צו על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בג"ץ 9856/01 - ז'

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

העותר

:

ד"ר

שמואל סעדיה

נגד

המשיבים

:

1. ראש

הממשלה - מר אריאל שרון

2. שר החוץ-מר שמעון פרס

3. שר המשפטים -מר מאיר

שיטרית

בקשה להקדמת מועד דיון

החלטה

בפניי בקשה להקדמת הדיון בעתירה שבכותרת. הבקשה באה לאחר בקשה קודמת, אשר בעקבותיה הוקדם הדיון מיום 2.10.02 ליום 18.9.02. מתברר כי במועד החדש קבוע לעותר דיון בבית משפט אחר, ועל רקע זה מבקש העותר שינוי במועד הדיון. כן טוען העותר, כי קיום הדיון במועד שנקבע עלול להפוך את העתירה לאקדמית ותיאורטית, ועל כן הוא מציע מועדי דיון במהלך החודש הקרוב.

אשר להקדמת הדיון המבוקשת, בפועל, גם עתה, איני רואה הצדקה להעתר למבוקש. ראשית, לא שוכנעתי כי החשש שהעתירה תיהפך לתיאורטית, אם מועד הדיון לא ישונה, הינו חשש משמעותי, המעוגן בעובדות ממשיות, ומה גם שמתברר כי גם בחלוף כששה חודשים מיום הגשת העתירה, לא הפך הנושא לאקדמי. לעניין זה, אף לא הצביע העותר על כל שינוי מהותי בנסיבות בין המועד בו הוגשה העתירה, לבין המועד הנוכחי. יש להעיר עוד, כי לכאורה אין בעובדות שנטענו בבקשות להקדמת דיון כדי להשפיע, במידה כלשהי, על הסעד העיקרי המבוקש, הנוגע לפנייה של מדינת ישראל לבית המשפט הבינלאומי בהאג. שנית, אין העתירה מעלה עניין אשר במשקלו ובמהותו מצדיק את העדפתה, בקביעת מועד דיון, על פני התיקים הרבים האחרים שבפניי בית המשפט. לעניין זה יש להעיר, כי בשלב זה לא ניתן צו על תנאי בעתירה (וראו עוד לעניין זה בהחלטת כב' השופטת פרוקצ'יה מיום 20.4.02).

עם זאת, ככל שמועד הדיון שנקבע (18.9.02) אינו מתאים לעותר, אין מניעה לשנות מועד זה, ולהחזיר לתוקפו את המועד המקורי שנקבע (2.10.02). היומן ישנה את מועד הדיון כאמור. בכפוף לכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג'

בתמוז תשס"ב (13/6/02).

עודד

שחם

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1חשש להפיכת העתירה לתיאורטית בשל מועד הדיון אינו משמעותי כאשר אינו מבוסס על עובדות ממשיות, ולא הוצג שינוי מהותי בנסיבות.
  2. 2העתירה אינה מעלה עניין המצדיק העדפה בקביעת מועד דיון על פני התיקים האחרים הרבים שבפני בית המשפט.