החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 9861/05 איימן מוחמד שחאדה איוב נ. מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועלבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דן בבקשת העותרים לחיוב המשיב בהוצאות לאחר מחיקת עתירה לתיקון רישום במרשם התושבים. נקבע כי משלא הוכרעו העמדות המנוגדות לגוף העניין, על העותרים היה להראות שהגשת העתירה הייתה מוצדקת והביאה לקבלת הסעד, וזאת לא עשו. הבקשה נדחתה.

העובדות

העותרים ביקשו שהמשיב יוסיף את שם העותר למרשם התושבים לתיקון טעות לכאורה. המשיב טען שהעניין מהותי ושנפתר לבסוף בהמלצת בית המשפט ולפנים משורת הדין, לאחר פנייה מהרשות הפלסטינית. העתירה נמחקה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיב בהוצאות העותרים לאחר מחיקת העתירה שביקשה לתקן רישום במרשם התושבים?

הלכות

  1. 1

    כאשר הסעד נתקבל ואין הכרעה בעמדות המנוגדות, על העותרים להראות שהגשת העתירה הייתה מוצדקת והביאה לקבלת הסעד.

    ״שעה שהסעד נתקבל אמנם ואין הכרעה של בית המשפט בעניין העמדות השונות, שומה על העותרים להראות כי הגשת העתירה היתה מוצדקת והביאה לקבלת הסעד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • מחיקת עתירה
  • מרשם התושבים
  • לפנים משורת הדין
  • המלצת בית המשפט
  • תיקון טעות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

9861/05 - ה'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותרים:

1. איימן

מוחמד שחאדה איוב

2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר

נ ג ד

המשיב:

מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.לפני בקשה מטעם העותרים לפסיקת הוצאות. עניינו של ההליך בבקשת העותר כי המשיב יוסיף את שם העותר למרשם התושבים, ובכך יתקן טעות שנפלה, לכאורה, במרשם זה. העותר מס' 1 טוען כי עתירתו הייתה מיותרת מראש, שכן היו בידו כל המסמכים הנדרשים, ורק הגשת העתירה היא שזרזה את המשיב לפעול כנדרש. לפיכך נטען כי על המשיב לשאת בהוצאותיו.

2.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, מצב עניינו של העותר ערב הגשת העתירה לא איפשר היענות לעתירתו, שכן רק לאחר הגשת העתירה, ולאחר שהתקבלה פניה מתאימה מהרשות הפלסטינית, ניתן היה לקדם העניין. נטען עוד כי הנוהל הוא שהעותרים הם שפונים לרשות הפלסטינית בבקשות מעין אלו, ובמקרה זה, אך לפנים משורת הדין, ביצע המשיב בעצמו את הפנייה. עוד נטען כי הנסיבות העובדתיות בהליך, שעניינן היות העותר תושב ירדן אשר מרכז חייו שם, מלמדות כי עניין הבקשה לא היה תיקון טעות טכנית, אלא מתן הכרה מהותית במעמדו. רק בהמלצת בית המשפט ולפנים משורת הדין טופל עניינו של העותר כפי שטופל. לפיכך, לא ניתן לומר כי הסעד של "תיקון טעות" ניתן לעותר, וממילא כי העתירה נתקבלה. מכאן גם, לטענת המשיב, נשללת הזכאות להוצאות.

3.לאחר שעיינתי בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לחיוב בהוצאות, להידחות. אכן, עמדות הצדדים לגוף העתירה נותרו עד לעת הזו – לאחר מחיקתה – מנוגדות. בעוד שהעותרים רואים בעניין דבר טכני שניתן היה לתקנו ללא קושי ותוך מענה מהיר וברור לבעיית הרישום, טוען המשיב כי המדובר בעניין מהותי, שלא הוסדר מפורשות בהסכם הביניים ושפתרונו בא לבסוף רק בהמלצת בית המשפט ולפנים משורת הדין, ולמעשה לא היו העותרים זכאים לסעד מלכתחילה. בשים לב למחלוקת זו, על גזרותיה, יש להדגיש כי הבקשה שלפני עניינה חיוב בהוצאות העותרים למרות מחיקת העתירה, ולא הכרעה בשאלה המשפטית והעובדתית שהתעוררה בעתירה. במצב הדברים שלפני, שעה שהסעד נתקבל אמנם ואין הכרעה של בית המשפט בעניין העמדות השונות, שומה על העותרים להראות כי הגשת העתירה היתה מוצדקת והביאה לקבלת הסעד. נטל זה לא הורם לדידי בנסיבות מקרה זה. המשיב לא חזר בו מעמדתו העקרונית, כפי שהובעה בכתבי בית הדין, ובה בעת פעל כפי שהתחייב לפעול עקב הדיון שנערך, ולא כפי שהעותרים טענו שעליו לפעול מלכתחילה. במצב דברים זה, ובשים לב לכלל נסיבות העניין, לא מצאתי מקום לחייב המשיב בהוצאות והבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' באדר התשס"ו (7.3.06).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר הסעד נתקבל ואין הכרעה בעמדות המנוגדות, על העותרים להראות שהגשת העתירה הייתה מוצדקת והביאה לקבלת הסעד.