בג"ץ 9865/04 אגודת אכסניות הנוער בישראל (אנ"א) נ. מדינת ישראל - משרד הבטח

בפניי בקשה לחייב את המשיבים בהוצאות בעקבות מחיקת העתירה שבכותרת.

מתברר, כי בהליך קודם בין הצדדים נקבע בפסק הדין, על יסוד הודעת המשיב 1, כי "מחיר השוק [שייקבע למשיבה 2 – ע.ש.] ..... ייקבע ויודע לעותרת עד ליום 31.10.04, ולפני חידוש ההתקשרות הבאה עם המשיבה 2". העתירה הוגשה ביום 1.11.04. מתגובות המשיבים עולה, כי ביום 2.11.04 נמסר לעותרת מסמך בעניין מחיר השוק ללינות חיילים, ובכך מולאה התחייבות המדינה אשר קיבלה ביטוי בציטוט האמור מפסק דינו של בית משפט זה.

אין חולק, כי לשון פסק הדין האמור לא קויימה, וכי חל איחור של יומים בביצועו. למצב דברים זה לא ניתן הסבר מניח את הדעת. המשיב 1 הינו רשות ציבורית הפועלת על פי דין. יש לצפות כי יכבד פסקי דין הניתנים בעניינו, והדברים אמורים אף ביתר שאת כאשר פסקי הדין ניתנים על יסוד התחייבות שנתן הוא עצמו לבית המשפט. יש לצפות גם, כי אם חל עיכוב בביצוע פסק דין, תימסר הודעה על כך מבעוד מועד לגורמים הרלוונטיים, תוך מתן הסבר מניח את הדעת לעיכוב. יש להצר על כך, שהודעה כאמור לא נמסרה מבעוד מועד.

עם זאת, אין בכך כדי להצדיק את הגשת העתירה שבכותרת. העותרת היתה יכולה לחסוך את ההוצאות הכרוכות בהגשת עתירה על ידי אמצעי פשוט וזול, והוא פנייה אל המשיב 1, מבעוד מועד, על מנת לברר את מצב הדברים הנוגע לקיום פסק הדין. מן הסתם, בפנייה כזו היו מתבררות הנסיבות לאשורן, וההליך שבכותרת כלל לא היה בא לעולם.

במצב זה, נראה לי כי הגם שאין המשיב 1 פטור מאחריות להגשת העתירה, חלק עיקרי של האחריות לכך רובץ על העותרת. במצב דברים זה, ישא המשיב 1 בהוצאות העותרת בהליך זה בסך של 1,500 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ וכן הפרשי רבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.