פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
9885/07
לפני:
כבוד המשנה לנשיא
א' ריבלין
כבוד השופט
י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותרים:
1. פלוני
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
2. מדינת ישראל
בקשה מטעם המשיבים להסרת צו איסור פרסום
בשם העותרים:
עו"ד יהודה טוניק
בשם המשיבים:
עו"ד אורית פודמסקי
החלטה
המשנה לנשיא
א' ריבלין:
1.
זוהי בקשה להסרת צו איסור פרסום מפסק הדין שניתן בעתירה זו ביום 20.1.2009. העותרים הועסקו בשירות הביטחון הכללי ובצה"ל ופוטרו על רקע מעורבותם בפרשה מצערת בה נפטר נחקר במהלך חקירה בשירות הביטחון הכללי. העותרים טענו כי פיטוריהם נעשו שלא כדין וכי לא היו אחראים לתוצאות הפרשה האמורה; על כן תבעו העותרים את המדינה בבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעת העותרים מטעמים של התיישנות, ובית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור שהוגש על פסק הדין. העותרים הגישו עתירה למתן צו על תנאי שיורה לבית הדין הארצי לעבודה לנמק מדוע לא יבטל את פסק דינו. ביום 2.4.2008 הגישה המדינה בקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות ולמתן צו איסור פרסום, בשל החשש כי הדיון בעתירה יחשוף בפני הציבור עניינים מסווגים הקשורים במערך החקירות של שירות הביטחון הכללי. העותרים התנגדו לבקשת המדינה, וטענו כי הכלל היסודי בדבר פומביות הדיון מצדיק קיום דיון בדלתיים פתוחות. בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 2.4.2008 נקבע כי ההליך יתקיים בדלתיים סגורות ויאסר פרסום כל פרט הנוגע לעתירה עד למתן החלטה אחרת. לבסוף, ביום 20.1.2009 ניתן פסק הדין בעתירה אשר קבע כי לא מתקיימות במקרה זה העילות המצדיקות את התערבות בית המשפט העליון בהחלטות בית הדין לעבודה; לפיכך, העתירה נדחתה.
2.
ביום 27.2.2012 ביקשה המדינה להסיר את צו איסור פרסום פסק הדין. על-פי הבקשה, בחנה המדינה לאחר סיום ההליך האם קיימת מניעה לפרסם את פסק הדין, ונמצא כי ניתן לפרסמו בכפוף לחיסיון שמות העותרים. עוד צוין כי כבר ביום 21.2.2008 הוגשה בקשה מוסכמת להתרת צו איסור הפרסום מההליך דנן.
העותרים הגיבו לבקשה והתנגדו בתוקף להסרת צו איסור הפרסום. לשיטתם, אין זה סביר כי המדינה טרם העבירה לידיהם חומר מסווג הנוגע לנסיבות פיטוריהם, ובה בעת היא טוענת בפנינו כי אין עוד צורך בחיסיון. עוד טוענים העותרים כי הבקשה כלל לא מסבירה איזה שינוי חל בשלוש השנים האחרונות, ומדוע אין עוד צורך באיסור הפרסום. אשר על כן, טוענים העותרים כי בקשת המדינה לוקה בחוסר תום לב, באמות מידה מפלות ובמוסר כפול, ונגועה בטעמים זרים.
3.
דין הבקשה להתקבל. סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי "בית משפט ידון בפומבי". סעיפים 68 ו-70 לחוק בתי המשפט מונים מספר עילות אשר מצדיקות לדון בעניין מסוים בדלתיים סגורות או להורות על איסור פרסום החלטת בית המשפט. כלומר, בהיעדר נסיבות חריגות, יוותר בתוקפו הכלל בדבר פומביות הדיון ופרסום החלטות בית המשפט (ראו גם: בש"פ 7330/11 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.3.2012); דנג"ץ 2493/11 פלוני נ' שר הביטחון (לא פורסם, 15.1.2012)). עיון בפסק הדין מורה כי הוא עוסק בסוגיות המשפטיות הקשורות לנושאים שבמחלוקת, ואינו מרחיב את הדיבור ביחס לנסיבות העובדתיות בגינן פוטרו העותרים מעבודתם בשירות הביטחון הכללי. לפיכך, אין לקשור בין סירוב המדינה לפרסם את הדו"חות הסודיים הנוגעים לפרשה לבין בקשתה לפרסם פסק הדין, שכן פסק הדין נמנע מלהתייחס לעניינים מסווגים אלו. משכך, ובהתחשב בעובדה שהמדינה היא זו שביקשה מלכתחילה את צו איסור הפרסום וכעת היא סבורה כי אין מניעה בטחונית שמצדיקה את איסור הפרסום – אין כל עילה למנוע את פרסום פסק הדין. יוער כי, כאמור, העותרים הם שמלכתחילה הדגישו את החשיבות הציבורית שבקיום דיון פומבי בדלתיים פתוחות.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת. פסק הדין יפורסם ללא ציון שמות העותרים. תיק בית המשפט ימשיך להיות חסוי והעיון במסמכים המצורפים לו יאסר, בהתאם להחלטת השופט ג'ובראן מיום 2.4.2008. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד באדר התשע"ב (18.3.2012).
המשנה-לנשיא
ש ו פ ט
ש ו פ ט