בג"ץ 995/02 ג'לג'ולי תכנון וביצוע ג.ל. 1996 בע"מ נ. עירית אל טירה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב (בש"א 30019/02) אשר דחה את בקשת המבקשת לצו ביניים בעת"מ 1025/02. ענינה של העתירה המנהלית הוא מכרז לביצוע מובל ניקוז בשכונה המערבית בטירה (מכרז 7/2001), אשר בו זכתה המשיבה 2. מכרז זה פורסם על-ידי המשיבה 1 בחודש נובמבר 2001. ביום 24.12.01 התכנסה ועדת המכרזים ובחנה את ההצעות שהוגשו. מתוך שלוש ההצעות שהוגשו למכרז, הצעת המשיבה 2 הייתה הזולה ביותר. ביום 26.12.01 קבע המהנדס מר עבד אלחי ביחס למשיבה 2 כי:

"אין מניעה מצדנו למסור לו את העבודה אם הוא עומד בשאר דרישות המכרז".

ביום 27.12.01 התכנסה ועדת המכרזים וקבעה כי הזוכה במכרז היא המשיבה 2.

בתאריך 17.1.02 עתרה המבקשת לבית-המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו כנגד תוצאות המכרז, ובבקשה לצו ביניים עד להחלטה הסופית בעתירה. לטענת המבקשת דחה בית-המשפט את בקשתה לצו ביניים וקבע כי עקב השיהוי בהגשת הבקשה, חתימת החוזה בין המשיבה 2 לבין המשיבה 1 והעובדה שהמשיבה 2 כבר ביצעה עבודות בהיקף של עשרות אלפי שקלים, ואין מקום למתן צו ביניים.

עתה מתבקשת רשות ערעור על ההחלטה הדוחה את הבקשה לצו ביניים. לטענת המבקשת היא לא קיבלה הודעה פורמלית על תוצאות המכרז והעירייה התחמקה מלתת לה לעיין במסמכי המכרז ולצלמם, ולפיכך קבלת טענת השיהוי יש בה כדי לפקוד עליה את עוון המשיבה 1. עוד טוענת היא כי מדובר במחטף של העירייה וכי לא יתכן שהמשיבה 2 הספיקה לבצע חלק ניכר מהעבודות כנטען על ידי המשיבה 1 בפני בית-המשפט קמא, בהתחשב בזמן הקצר אשר חלף בין הוצאת צו תחילת העבודה לבין הדיווח שהוצג על-ידי המשיבות בתאריך 13.1.02. עוד העלתה המבקשת טענות שונות כנגד זכייתה של המשיבה 2 במכרז, טענות אשר מקומן בדיון בעתירה לגופה.

דין הבקשה לרשות ערעור להדחות, באשר אינה מצביעה על עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא.

עיון בבקשה ובנספחיה מלמד כי בא-כוח המבקשת ידע על תוצאות המכרז לכל המאוחר ביום 29.12.01. במועד זה פנה למשיבה 1 והעלה טענותיו בדבר אי עמידת משיבה 2 בתנאי המכרז, ואף ציין את טעמיו לפסילת תוצאות המכרז. בנסיבות אלה יש בהגשת העתירה לבית המשפט ביום 17.1.02 משום שיהוי ניכר. כך במיוחד נוכח האמור במסמכי המכרז (סעיף ד.3) כי אם תתקבל הצעת המציע, יהיה חייב לחתום סופית על ההסכם ולסיים את ענייניה הטכניים של ההתקשרות בתוך 10 ימים מיום ההודעה על הזכייה.

גם אם נכונה טענת המבקשת כי תיאור העבודה שבוצעה על ידי המשיבה 2 בעת הדיון בבקשתה לצו ביניים הוא מוגזם – ואין בפניי ראייה לכך – הרי משנחתם החוזה והמשיבה 2 החלה בביצוע העבודות, אין עוד מקום למתן צו ביניים, שתכליתו מניעת מימוש תוצאות המכרז.

בנסיבות העניין איני רואה לעשות צו להוצאות.