בג"ץ 9972/06 איתמר בן גביר נ. נציב שירות בתי הסוהר

השופטת א' חיות:

העתירה שלפנינו עניינה בתנאי ביצוען של עבודות השירות אשר הוטלו על העותר.

1.

העותר הורשע בבית משפט השלום בירושלים בעבירות של החזקת חומר תעמולה לטובת ארגון טרוריסטי והזדהות עם ארגון טרוריסטי, ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות וארבעה חודשי מאסר על תנאי. כמו כן הופעל מאסר על תנאי בן שלושה חודשים לריצוי בחופף למאסר בפועל. לאחר קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות (להלן: הממונה ) קבע בית משפט השלום כי עבודות השירות יבוצעו בבית התמחוי "אשל רפאל" בירושלים בימים א'-ה' בשעות 8:30-16:00 ובימי ו' וערבי חג בשעות 8:30-11:30. העותר ביקש מבית המשפט לקזז משעות העבודה את זמני הנסיעות ממקום מגוריו בחברון למקום העבודה ובחזרה, אך הבקשה נדחתה. ערעור שהגיש העותר על הכרעת הדין ועל גזר הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. לבקשת העותר עיכב בית המשפט המחוזי את ביצוע העונש למשך 45 ימים, וקבע כי במידה והעותר יגיש במהלך תקופה זו בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, יימשך עיכוב הביצוע עד למתן החלטה בבקשה. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי אם בסופו של יום תידחה הבקשה יתייצב העותר לביצוע עבודות השירות על פי הוראת הממונה "שהעתק ממנה יומצא לבית המשפט אשר יתן גם החלטה בעניין בלא צורך בהתייצבות המערער". בהתייחסו לבקשת העותר להתחשב, לעניין עבודות השירות, בכך שהוא לומד בימי רביעי קבע בית המשפט כי ההחלטה בעניין זה נתונה לסמכות הממונה אך המליץ לממונה לאפשר לעותר להמשיך בלימודיו במקביל לביצוע עבודות השירות. העותר הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך הבקשה נדחתה. העותר פנה אל הממונה בבקשה לבצע את עבודות השירות באזור מגוריו ולחלופין לקזז את זמני הנסיעות, וכן לאפשר לו להיעדר מן העבודה לצורך לימודיו. בשיחה שערכה עימו רכזת עבודות השירות הוסבר לו כי לא ניתן להיעתר לבקשותיו וכי עליו להתייצב לעבודה ביום 5.12.2006. מכאן העתירה.

2.

לטענת העותר, החלטת הממונה הדוחה את בקשתו לאפשר לו לרצות את עבודות השירות בחברון לוקה בחוסר סבירות קיצוני, נובעת משיקולים זרים ומפלה אותו שלא כדין לעומת עובדי שירות המתגוררים בתחומי הקו הירוק וזוכים לעבוד באזור מגוריהם. העותר טוען כי אין כל מניעה לשבצו בעבודות שירות במוסדות ציבור בחברון, בדומה לעובדי של"צ המועסקים ביהודה ושומרון לרבות בקרית ארבע. לחלופין מבקש העותר כי משעות העבודה יקוזז פרק הזמן שיידרש לו לשם הגעה למקום העבודה (כשעה ומחצה בדרך מחברון לירושלים וכשעה בדרך חזרה לחברון). העותר מוסיף וטוען כי דחיית בקשתו להמשיך בלימודים במקביל לביצוע עבודות השירות לוקה בחוסר תום לב, אינה מבוססת על נימוקים ענייניים ומפלה אותו לרעה ביחס לאסירים השוהים בבתי כלא אשר ניתן להם ללמוד במהלך המאסר. לטענת העותר, המשך הלימודים יסייע בשיקומו והוא מדגיש את המלצתו החיובית של בית המשפט המחוזי בעניין זה. לבקשת העותר, ביום 4.12.2006 עוכבה התייצבותו לביצוע עבודות השירות עד למתן החלטה אחרת.

3.

עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענתם, נקודת המוצא היא כי ביצוע עבודות השירות אינה זכות מוקנית הנתונה לנאשם ובפרט לא קיימת למאן דהוא זכות לבצע את עבודות השירות דווקא באזור מגוריו. המשיבים מציינים כי נעשה מאמץ לשבץ את עובד השירות בסמוך לאזור מגוריו, אך נוכח העובדה שמערך עבודות השירות אינו פועל בחברון או בקרית ארבע - כשם שאין הוא פועל במקומות נוספים ברחבי הארץ - לא ניתן להיענות לבקשת העותר. אשר לקיזוז זמני הנסיעות טוענים המשיבים כי אין לממונה סמכות לשנות מגזר דינו של בית משפט השלום אשר הורה על ביצוע שלושה חודשי עבודה מלאים. גם לגוף הדברים, כך טוענים המשיבים, אין הצדקה לקיזוז המבוקש נוכח העובדה שזמן הנסיעה מחברון לירושלים אינו חריג ונוכח תקופת המאסר הקצרה יחסית שנגזרה על העותר. לטענת המשיבים העותר אינו מופלה לרעה שכן במקרים רבים לא ניתן לשבץ עובדי שירות באזור מגוריהם והגעתם למקום העבודה אורכת שעה ויותר. לבסוף טוענים המשיבים כי מתן אפשרות לעותר להיעדר מן העבודה לצורך לימודים משמעותו פיצול העונש שנגזר עליו באופן שיש בו כדי לחטוא לכוונת המחוקק לפיה עונש מאסר בעבודות שירות יהווה תחליף לעונש מאסר ממש, שכידוע יש לרצותו ברצף. הדבר אף עלול לפגוע, לטענת המשיבים, בכוחה ההרתעתי של ההרשעה וכן להכביד על יכולתו של מערך עבודות השירות לפקח כהלכה על העובדים. בתגובה לתשובת המשיבים שב העותר וטוען, בין היתר, כי הוא מופלה שלא כדין לעומת אסירים אחרים והוא מוסיף ומלין על כך שמערך עבודות השירות אינו פועל באזור מגוריו.

4.

בחנו את החלטת הממונה ואת טענות הצדדים ולא מצאנו כי נפל בה פגם כלשהו מסוג הפגמים המצדיקים התערבות. משכך, לא ראינו צורך להתייחס במסגרת העתירה דנן לשאלה הטרומית העולה אף היא בנסיבות העניין והנוגעת למעמדה המשפטי של חוות דעת הממונה ולמסלול הראוי לתקיפתה (ראו והשוו בג"ץ 5206/06 חכמון נ' הממונה על עבודות שירות , תק על 2006(4) 223 (2006)).

אשר על כן, העתירה נדחית. ממילא מתבטל גם הצו הארעי לפיו עוכבה התייצבותו של העותר לביצוע עבודות השירות.

אין צו להוצאות.