בג"ץ 9979/05 סמיון דוחן נ. משרד הפנים

1.

ההליך שבכותרת נמחק לאחר קבלת הסעד ולפני בקשת העותר לחייב המשיב בהוצאות. המשיב השאיר ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט אם כי הדגיש כי מתן הסעד בא לפנים משורת הדין.

2.

עיינתי בחומר שלפני ומסקנתי היא כי אין מקום בנסיבות מקרה זה לחייב את המשיב בהוצאות. אמת, רק לאחר הגשת העתירה נתקבל הסעד – רישום העותר כיהודי במרשם האוכלוסין – אולם לא שוכנעתי כי סעד זה ניתן עקב הגשת העתירה במובן המהותי. כך הדבר, שכן עמדת המשיב לפיה העותר לא זכאי כדין לרישום זה לא נסתרה – ובכלל זה טענתו לפיה אין מדובר בשינוי רישום אלא ברישום ראשון ועניין היהדות אכן לא הובהר. בנסיבות אלו, נראה אכן כי קבלת הסעד באה לפנים משורת הדין ואין אפוא עילה לפסיקת הוצאות. הבקשה נדחית אפוא.