פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 9988/09 פבל צ'רנוב נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · מעמד עולה מכוח שבותעתירה מנהלית נגד החלטת משרד הפנים שלא להכיר בעותרים כעולים הזכאים למעמד מכוח חוק השבות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים עתרו נגד סירוב המשיב להכיר בהם כזכאים למעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שהעותר הצהיר בעבר כי הוטבל לנצרות. בית המשפט לא מצא להתערב בהחלטה, משנמצאו ראיות מנהליות מבוססות להמרת דתו, והעתירה נדחתה. נקבע כי העותרים רשאים להגיש בקשה חדשה במסלול אחר, ולא יורחקו עד 30 ימים לאחר החלטה דחייה.

העובדות

העותר הצהיר בבקשתו לאשרת עולה כי הוא נוצרי שהוטבל בגיל 17, ובשל כך סורבה בקשתו. העותרים נכנסו לישראל באשרת תייר, והעותר ביקש מעמד מכוח שבות, אך בקשתו סורבה. למשפחתו של העותר, הוריו ואחיו, יש קשרים בישראל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת המשיב שלא להעניק לעותר מעמד לפי חוק השבות מחמת המרת דתו בצעירותו?
  2. 2.האם ניתן לעותרים מעמד מכוח חוק השבות לאור הצהרתו של העותר כנוצרי?

הלכות

  1. 1

    אין להתערב בהחלטת הרשות שלא להעניק מעמד לפי חוק השבות כאשר קיימות ראיות מנהליות מבוססות לכך שהעותר המיר את דתו בצעירותו

    ״לא ראינו להתערב בהחלטת המשיב שלא להעניק לעותר מעמד לפי חוק השבות, שכן היו בפני המשיב ראיות מנהליות מבוססות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוק השבות
  • שבות
  • נצרות
  • אשרת עולה
  • שימוע
  • ראיות מנהליות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

9988/09

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט ע' פוגלמן

העותרים:

1. פבל צ'רנוב

2. אולגה צ'רנוב

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים מינהל האוכלוסין

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

כ"ו בחשון התשע"א

(03.11.2010)

בשם העותרים:

עו"ד מתן חודורוב

בשם המשיב:

עו"ד יצחק ברט

פסק-דין

הנשיאה ד' ביניש:

המשיב לא ראה להכיר בעותרים כעולים הזכאים למעמד בישראל מכוח שבות, וכנגד החלטה זו הוגשה העתירה. העותר הצהיר מלכתחילה בבקשתו לאשרת עולה בשגרירות ישראל במוסקבה כי הוא נוצרי שהוטבל לנצרות בגיל 17, ומטעם זה סורבה בקשתו לאשרת עולה. ב-10.03.2009 נכנסו העותרים לישראל באשרת תייר מסוג ב/2 לשלושה חודשים ובהיותם כאן ביקש העותר 1 כי המשיב יעניק לו אזרחות מכוח שבות, בקשתו סורבה, ולאחר הגשת העתירה החליט המשיב לערוך לעותר שימוע. בשימוע ניסה העותר להסביר מדוע הצהיר על עצמו כנוצרי אף כי אמו וסבתו הן יהודיות אך אביו נוצרי. הסבריו השונים באשר לאמור בפנייתו הראשונה לשגרירות בה הצהיר על עצמו כנוצרי לא שיכנעו את המשיב, ואכן בהסברים אלה היו סתירות ואי בהירויות, שלדבריו נבעו מחוסר הזיכרון שלו באשר לאירוע שמלכתחילה סבר כי הוטבל בו לנצרות. לא ראינו להתערב בהחלטת המשיב שלא להעניק לעותר מעמד לפי חוק השבות, שכן היו בפני המשיב ראיות מנהליות מבוססות, לכך שהעותר בצעירותו אכן המיר את דתו. עם זאת הוברר כי משפחתו של העותר בישראל, הוריו ואף אחיו. בנסיבות אלה לא נותר לעותרים אלא לנסות את דרכם לקבלת מעמד שאינו מכוח שבות על ידי פנייה חדשה למשיב על פי מסלול אחר ויש להניח שהבקשה תיבחן. לפיכך אם יגיש העותר בקשה כאמור, בתוך 30 ימים, לא יורחק מהארץ עד לחלוף 30 ימים מאז קבלת החלטת המשיב, אם בקשתו תידחה.

בכפיפות לאמור העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ו בחשון התשע"א (03.11.2010), בפני

באי-כוח הצדדים.

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 10535/09פלוני נ. שר הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 3820/10זאב אייזקס נ. מנהל האוכלוסין- משרד הפניםפסק-דין

הלכות

  1. 1אין להתערב בהחלטת הרשות שלא להעניק מעמד לפי חוק השבות כאשר קיימות ראיות מנהליות מבוססות לכך שהעותר המיר את דתו בצעירותו