החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בה"ן 2871/03 טל יריב נ' היועץ המשפטי לממשלה

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · התרת נישואין במקרים מיוחדים – שיפוט ערכאה דתיתבקשה לקביעת שיפוט לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה לקביעת שיפוט בהתרת נישואין של בני זוג, מוסלמי ונוצריה, שנישאו בנישואין אזרחיים בפרגוואי. בית הדין הרבני ובית הדין היווני-קתולי קבעו שהנישואין בטלים מעיקרם, ואילו חוות דעתו של בית הדין השרעי לא הייתה ברורה. לפיכך הורה הנשיא לבקש חוות דעת נוספת מבית הדין השרעי.

העובדות

המבקש, בן לאב מוסלמי ולאם יהודיה, והמבקשת, נוצריה קתולית, נישאו בנישואין אזרחיים בפרגוואי. לפי עמדת המבקשת לא נערך טקס נישואין, והמסמכים נחתמו אצל עורך דין ונשלחו לפרגוואי. חוות דעתו של בית הדין השרעי הייתה מעורפלת לגבי הכרתו בתוקף הנישואין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבקש חוות דעת נוספת מבית הדין השרעי לעניין התרת נישואין של בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים בפרגוואי?

הלכות

  1. 1

    כאשר חוות דעתו של בית הדין הדתי אינה ברורה לגבי תוקף הנישואין וכיצד ייפסק בשאלת ההתרה, יש לבקש בשנית את חוות דעתו.

    ״על כן, נחה דעתי, כי בנסיבות המקרה דנן, אין מנוס אלא מלבקש בשנית את חוות דעתו של בית הדין השרעי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מטרת חוות הדעת של בית הדין הדתי היא לסייע לנשיא הדן בבקשה על דרך הבהרת עמדת בית הדין הנוגע בדבר.

    ״מטרתה של קבלת חוות הדעת הינה לסייע לנשיא הדן בבקשה על דרך הבהרת עמדת בית הדין הדתי הנוגע בדבר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • התרת נישואין
  • נישואין אזרחיים
  • בית הדין השרעי
  • חוות דעת
  • שיפוט
  • מקרים מיוחדים
  • נישואין בטלים
  • נישואין נפסדים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בה"ן

2871/03

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקשים:

1. טל יריב

2. מונקליאנו לופז דיאנה יאדורה

נ ג ד

המשיב:

היועץ המשפטי לממשלה

קביעת שיפוט – בקשת הבהרה מבית הדין השרעי

בשם המבקשים: בעצמם

בשם המשיב: עו"ד זיוה

שמחה

החלטה

1.המבקשים הגישו (ביום 23.3.2003), לבית משפט זה, בקשה לקביעת שיפוט על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק). בבקשה צוין כי המבקש 1 (להלן – המבקש) הוא בן לאב מוסלמי ולאם יהודיה, משמע כפול דת ואילו המבקשת מס' 2 (להלן – המבקשת) היא נוצריה קתולית. כן צוין בבקשה כי הצדדים נישאו (ביום 21.2.1996) בנישואין אזרחיים בפרגוואי.

2.על יסוד נתונים אלו הוריתי (ביום 1.4.2004), מכוח סמכותי על פי סעיף 2 (א) לחוק, כי תתבקש חוות דעתם של בית הדין הרבני הגדול (להלן – בית הדין הרבני), בית הדין השרעי לערעורים (להלן – בית הדין השרעי) ובית הדין היווני-קתולי. בחוות דעתו (מיום 20.5.2004) הביע בית הדין הרבני דעתו, כי הנישואין בטלים מעיקרם. בחוות דעתו של בית הדין היווני-קתולי נאמר גם כן כי הנישואין בטלים מעיקרם. בחוות דעתו של בית הדין השרעי (מיום 2.5.2004) נאמר כדלקמן:

"במידה ואינם מצהירים בפני בית הדין כי, הנישואין האלה, המכונים אזרחיים, אינם עונים על התנאים ההלכתיים, ההצעה והקיבול, אזי נוהג בית הדין לפי מקורם של הדברים, ומניח כי הנישואין שלהם תקינים. במקרה הזה, הגבר נותן לאשתו גט בכפוף להסכמתה, ובית הדין מאשר את אשר סוכם ביניהם בנושאי הזכויות הכספיות, או שבית הדין מחיל את חוקי ההלכה המוסלמית, כגון תשלום מוהר הזהה למוהר של נשים בנות אותו מעמד וכו'. במידה ושניהם מצהירים כי, הנישואין שלהם אינם נישואים שרעיים, מפאת היעדר הצעה וקיבול ושני עדים, יתייחס בית הדין לחוזה הנישואין כבטל מעיקרו או כנישואין נפסדים, בהתאם לפגם המתועד בחוזה הנישואין. וכתוצאה מכך, ייפגעו זכויות האישה במלואן או מקצתן. במידה והנישואין בטלים, לא מתקיימות זכויות הדדיות. במידה והנישואין נפסדים, שמורות לאישה מקצת זכויות, אך לא כולן".

3.ביום 13.7.2004, התבקשה עמדתם המנומקת של המבקשים באשר לערכאה הראויה לדון בהתרת הנישואין. כן התבקשו המבקשים לפרט את המאפיינים של טקס הנישואין שערכו, לאור האמור בחוות דעתו של בית הדין השרעי.

4.בעמדת המבקשת (מיום 29.8.2004) נאמר, בהתייחס למאפייני טקס הנישואין שערכו הצדדים, כי:

"1. המבקשים נישאו נישואי מה שנקרא פרגואי.

2.לא נערך שום טקס נישואין, המבקשים חתמו אצל עו"ד על המסמכים, עורך הדין שלח את המסמכים לפרגואי וכעבור זמן מה המבקשים קבלו את תעודת הנישואין".

5.על פי האמור בסעיף 2 (ב) לחוק, ועל פי האמור בתקנה 11 לתקנות סדרי הדין בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשמ"ח-1988, בחוות הדעת על בית הדין לפרט כיצד יפסוק בשאלת התרת הנישואין היה ויקבע כי השיפוט בבקשה הוא בסמכותו. מטרתה של קבלת חוות הדעת הינה לסייע לנשיא הדן בבקשה על דרך הבהרת עמדת בית הדין הדתי הנוגע בדבר, ואת שעשוי בית הדין לפסוק או לעשות באשר להתרת הנישואין, אם ייקבע לבסוף כי הדין יהיה בסמכותו (בה"ן 13/70 ריבקין נ' ריבקין , פ"ד כה(1) 309, 319). מחוות דעתו של בית הדין השרעי לא ברור האם הוא מכיר בנישואי הצדדים כתקפים. כן לא ברור כיצד יפסוק בשאלת התרת הנישואין בהתאם. על כן, נחה דעתי, כי בנסיבות המקרה דנן, אין מנוס אלא מלבקש בשנית את חוות דעתו של בית הדין השרעי, כאמור בסמכותי על פי סעיף 2(א) לחוק, ובהתייחס לאמור בחוק לעניין תוכנה של חוות הדעת ובהתייחס לאמור בהודעת המבקשים כאמור בסעיף 4 שלעיל.

ניתנה היום, י"ב בכסלו התשס"ה

(25.11.2004).

ה

נ ש י א

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בהן 13/70

הלכות

  1. 1כאשר חוות דעתו של בית הדין הדתי אינה ברורה לגבי תוקף הנישואין וכיצד ייפסק בשאלת ההתרה, יש לבקש בשנית את חוות דעתו.
  2. 2מטרת חוות הדעת של בית הדין הדתי היא לסייע לנשיא הדן בבקשה על דרך הבהרת עמדת בית הדין הנוגע בדבר.