החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בה"ן 3302/02 רגמילה ביקב נ' רסולוב אריף

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · שיפוט בהתרת נישואין - מקרים מיוחדיםבקשה לקביעת שיפוט לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קבע כי לבית הדין השרעי בבאר-שבע תהא סמכות להתיר את נישואיהם של בני הזוג, לאחר שהדין השרעי רואה במשיב מוסלמי והסכם הגירושין כבר הסדיר את הענינים הממוניים. נקבע כי השתייכות דתית לענייני שיפוט אינה נקבעת לפי רצון הפרט בלבד אלא גם לפי עמדת הדין הדתי. ההכרעה נועדה לאפשר התרה יעילה של הנישואין.

העובדות

המבקשת היא בתו של אב מוסלמי. המשיב כפול דת, יהודי ומוסלמי, ובני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים. הם חתמו על הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה, המסדיר רכוש, מזונות וחזקת הבן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקנות סמכות לבית הדין השרעי לדון בהתרת נישואין של בני זוג כאשר המשיב כפול דת?
  2. 2.כיצד נקבעת ההשתייכות הדתית לצורך שיפוט בנישואין וגירושין - האם באמצעות מבחן הדת האפקטיבית?

הלכות

  1. 1

    קביעת ההשתייכות הדתית לענייני שיפוט בנישואין וגירושין אינה תלויה ברצונו הסובייקטיבי של הפרט בלבד, ויש לבחון גם את עמדת הדין הדתי עצמו

    ״הקביעה לעניין ההשתייכות הדתית בענייני שיפוט בנישואין וגירושין אינה תלויה ברצונו הסובייקטיבי של הפרט בלבד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בנסיבות שבהן הדין השרעי רואה במשיב מוסלמי ובני הזוג כנשואים, ומשענייני הממון והחזקת הבן הוסדרו בהסכם גירושין שאושר, יש להקנות סמכות לבית הדין השרעי להתיר את הנישואין

    ״ברור כי הדין השרעי רואה במשיב מס' 1 כמוסלמי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיפוט
  • התרת נישואין
  • כפול דת
  • דת אפקטיבית
  • בית הדין השרעי
  • הסכם גירושין
  • נישואין אזרחיים
  • השתייכות דתית
  • מקרים מיוחדים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בה"ן

3302/02

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקשת:

רגימלה ביקה

נ ג ד

המשיבים:

1. רסולוב

אריף

2. היועץ המשפטי לממשלה

בקשה להתרת נישואין – קביעת שיפוט

בשם המבקשת: עו"ד אולגה

דגני

בשם המשיב מס' 2: עו"ד זיוה

שמחה

החלטה

בפני בקשה לקביעת שיפוט לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969. המבקשת היא בת לאב מוסלמי. המשיב מס' 1 הינו כפול דת, יהודי ומוסלמי, שכן אביו מוסלמי ואמו יהודיה. בני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים. בני הזוג חתמו על "הסכם גירושין" אשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע. ההסכם מסדיר את ענייני הרכוש, המזונות והחזקת בנם של בני הזוג. על בסיס השתייכותם הדתית של בני הזוג, נתבקשו חוות דעתם של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין השרעי לערעורים.

בחוות דעתו של בית הדין הרבני הגדול, נאמר כי הנישואין בטלים מעיקרם. בחוות דעתו של בית הדין השרעי לערעורים נאמר כי:

"הואיל ושני הוריו של הבעל הינם מוסלמים [צ"ל – שני הוריה של האשה], והואיל והבעל נולד לאב מוסלמי, ומבלי לדון בבניית הסכם הנישואין וצורתו, והואיל ושני הצדדים הסכימו ביניהם לגבי הגירושין, הרי שבית הדין השרעי יכול לרשום את גירושיו של הבעל מאשתו, לצד הסכמתה לכך, ולאחר מכן לאשר את אשר סיכמו ביניהם לגבי הזכויות והחובות".

עמדת המבקשת היא כי יש להעניק סמכות לבית המשפט לענייני משפחה. לטענתה, המשיב מס' 1, על אף היותו כפול דת, חי כל חייו כיהודי, ויש להחיל עליו את מבחן הדת האפקטיבית, ולקבוע כי הוא יהודי. על כן, לטענת המבקשת, אין סמכות לבית הדין השרעי לדון בהתרת הנישואין. המשיב מס' 1 תומך בעמדת המבקשת. עמדת באת כוח היועץ המשפטי לממשלה היא כי נוכח חוות דעתו של בית הדין השרעי לערעורים, יש לאפשר לבית הדין השרעי לסיים מלאכתו, כדי שהתרת הנישואין תיעשה בצורה היעילה ביותר.

לאחר שעיינתי בחומר שלפני, נחה דעתי כי יש להקנות סמכות לבית הדין השרעי להתיר את נישואיי בני הזוג. לעניין שאלת הדת האפקטיבית אותה מעלה המבקשת, יצויין כי "הקביעה לעניין ההשתייכות הדתית בענייני שיפוט בנישואין וגירושין אינה תלויה ברצונו הסובייקטיבי של הפרט בלבד. בעניין זה יש לבחון, בין היתר, את עמדתו של הדין הדתי עצמו" (בה"ן 8/81 אדריאן נ' מאוארה (לא פורסם)). במקרה הנדון, ברור כי הדין השרעי רואה במשיב מס' 1 כמוסלמי. מחוות דעתו של בית הדין השרעי לערעורים עולה כי הוא רואה בבני הזוג כנשואים. ענייני הממון והחזקת הבן הוסדרו ב"הסכם גירושין" אשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה. בנסיבות העניין, ועל מנת שהתרת הנישואין תיעשה בצורה היעילה ביותר, הנני קובע בתוקף סמכותי לפי סעיף 1(א) לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969, כי לבית הדין השרעי בבאר-שבע יהיה שיפוט בעניין התרת הנישואין של בני הזוג רגמילה ביקה ורסולוב אריף.

ניתנה היום, ז' בסיון התשס"ד (27.5.2004).

ה

נ ש י א

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בהן 8/81

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 9476/96מאיר סרגובי, עו"ד נ. בית הדין הרבני האזורי ירושליםפסק-דין

הלכות

  1. 1קביעת ההשתייכות הדתית לענייני שיפוט בנישואין וגירושין אינה תלויה ברצונו הסובייקטיבי של הפרט בלבד, ויש לבחון גם את עמדת הדין הדתי עצמו
  2. 2בנסיבות שבהן הדין השרעי רואה במשיב מוסלמי ובני הזוג כנשואים, ומשענייני הממון והחזקת הבן הוסדרו בהסכם גירושין שאושר, יש להקנות סמכות לבית הדין השרעי להתיר את הנישואין