בה"ן 3579/00 פיאטצ'נקו ילנה נ. וסילי אקומוב

בפני בקשה להתיר תחליף המצאה באמצעות הדבקת מודעה על לוח המודעות בבית המשפט בחיפה. בבקשה טוענת המבקשת, כי אומנם ידוע לה שהמשיב מס' 1 (להלן: המשיב) נמצא בחיפה, אולם לא ידועה לה כתובתו. לטענת המבקשת, לאור העובדה כי לה ולמשיב מכרים משותפים, מהם תבקש להודיע למשיב את דבר הדבקת המודעה, רבים הסיכויים שיוודע למשיב על ההליך דנן. עוד נטען, כי מצבה הכלכלי של המבקשת קשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שבפני הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה, בשלב זה, להידחות. מהמידע שנמסר בבקשה ובתצהיר שצורף לה, כמו גם בתצהיר המשלים שהוגש, לא שוכנעתי, כי המבקשת עשתה כל שלאל ידה על מנת לנסות ולאתר את כתובתו של המשיב, ולחלופין להמציא לו את כתבי בי-הדין שלא על דרך תחליף. למשל, המבקשת אף לא פירטה, האם ניסתה לברר במשרד הפנים או ברשויות אחרות (כדוגמת הביטוח הלאומי) פרטים אודות כתובתו הנוכחית של המשיב. כמו כן, המבקשת לא צירפה ראיה על הימצאותו של המשיב בארץ בעת הזו (לא צורפה תעודת בירור פרטים על נוסע מטעם משרד הפנים).

זאת ועוד, הבקשה היא כאמור, להתיר תחליף המצאה באמצעות הדבקה על לוח המודעות בבית המשפט. לעניין זה מבקשת המבקשת להסתמך על קשריה עם מכרים של המשיב אשר יפנו את תשומת ליבו למודעה. ואולם, אין בבקשה כל פרטים בדבר הקשרים שבין המבקשת למכרים אלה, מהי תכיפות המפגשים ביניהם, ובינם למשיב. בנסיבות אלה, אין בידי לומר, כי קיים סיכוי סביר שהמודעה, אשר תפורסם בדרך זו, אכן תבוא לידיעת המשיב, ולפיכך, אין מקום להתירה (ראו: י. זוסמן, סדר הדין האזרחי

(מהדורה שביעית, 1995), 251). על כן, הבקשה בשלב זה, נדחית.

המבקשת תהיה רשאית להשלים פרטי בקשתה ולבסס התשתית הראייתית לתחליף ההמצאה המתבקש על ידה.